שיחות עבודת לוי פ״הSichot Avodat Levi 85
א׳מאמר פ"ה – יצר הרע
1
ב׳א) יצר הרע מתגבר עליו בכל יום
2
ג׳איתא במס' קידושין (ל' ב'), "ואמר ר"ש בן לוי יצרו של אדם מתגבר עליו בכל יום ומבקש המיתו וכו', ואלמלא הקדוש ברוך הוא עוזרו אין יכול לו וכו'". וצריך ביאור, למה ברא הקב"ה את יצר הרע חזק כל כך שאי אפשר להנצל ממנו בלי עזרת הקב"ה?
3
ד׳ונראה ליישב את דברי הגמ' בקידושין על פי מה שכתב הג"ר חיים מוואלאזין זצ"ל בספרו נפש החיים (שער א' פ"ו בהג"ה ד"ה והענין), "והענין כי קודם החטא, עם כי ודאי שהיה בעל בחירה גמור להטות עצמו לכל אשר יחפוץ להיטיב או להיפך ח"ו וכו', אמנם לא שהיה ענין בחירתו מחמת שכחות הרע היו כלולים בתוכו, כי הוא היה אדם ישר לגמרי כלול רק מסדרי כחות הקדושה לבד, וכל עניניו היו כולם ישרים קדושים ומזוככים טוב גמור, בלי שום עירוב ונטייה לצד ההיפך כלל, וכחות הרע היו עומדים לצד וענין בפני עצמם חוץ ממנו, והיה בעל בחירה ליכנס אל כחות הרע ח"ו, כמו שהאדם הוא בעל בחירה ליכנס אל תוך האש, לכן כשרצה הס"א להחטיאו הוצרך הנחש לבוא מבחוץ לפתותו, לא כמו שהוא עתה, שהיצר המפתה את האדם הוא בתוך האדם עצמו, ומתדמה להאדם שהוא עצמו הוא הרוצה ונמשך לעשות העוון, ולא שאחר חוץ ממנו מפתהו וכו'".
4
ה׳ולמדנו מדבריו שיש שני סוגים של יצר הרע, יש יצר הרע שהוא חוץ לאדם, ויצר הרע זה אינו חזק כל כך אלא שע"י יצר הרע זה יש אפשרות לאדם לבחור ברע, אבל האדם יכול ג"כ לבחור בטוב, ואינו צריך לעזרת הקב"ה. אבל יש יצר הרע שהוא בתוך האדם והאדם נמשך מאליו אחר היצר הרע, ולא שייך להנצל מיצר הרע זה בלי עזרת הקב"ה.
5
ו׳ולפ"ז יוצא שהקב"ה לא ברא את היצר הרע באופן זה, אלא ע"י עבירת האדם התגבר היצר הרע עד שאי אפשר להנצל ממנו בדרך הטבע בלי סייעתא דשמיא. וזהו כמו שאמרו חז"ל במס' אבות (פ"ד מ"ב) ש"עבירה גוררת עבירה", דהיינו שהעבירה מחזקת את היצר הרע שבתוך האדם, ובזה מביאו לשאר עבירות.
6
ז׳ב) קלקול בבריאה ע"י החטא
7
ח׳והנה לא זו בלבד שהיצר הרע נכנס לתוך האדם מחמת החטא, אלא שהבריאה עצמה נתקלקלה מחמת החטא, וכמו שמפורש בפסוקים שנגזרה מיתה על האדם, וגם צריך לאכול לחם ע"י זיעת אפיים וכדומה.
8
ט׳ונראה לבאר בזה את דברי הגמ' בעבודה זרה (י"ז א'), "אמרו עליו על ר"א בן דורדיא שלא הניח זונה אחת בעולם שלא בא עליה, פעם אחת שמע שיש זונה אחת בכרכי הים והיתה נוטלת כיס דינרין בשכרה, נטל כיס דינרין והלך ועבר עליה שבעה נהרות, בשעת הרגל דבר הפיחה אמרה כשם שהפיחה זו אינה חוזרת למקומה כך אלעזר בן דורדיא אין מקבלין אותו בתשובה, הלך וישב בין שני הרים וגבעות, אמר הרים וגבעות בקשו עלי רחמים, אמרו לו עד שאנו מבקשים עליך נבקש על עצמנו וכו', אמר שמים וארץ בקשו עלי רחמים, אמרו עד שאנו מבקשים עליך נבקש על עצמנו וכו', אמר חמה ולבנה בקשו עלי רחמים, אמרו לו עד שאנו מבקשים עליך נבקש על עצמנו וכו', אמר כוכבים ומזלות בקשו עלי רחמים, אמרו לו עד שאנו מבקשים עליך נבקש על עצמנו וכו', אמר אין הדבר תלוי אלא בי, הניח ראשו בין ברכיו וגעה בבכיה עד שיצתה נשמתו, יצתה בת קול ואמרה ר"א בן דורדיא מזומן לחיי העולם הבא".
9
י׳ומבואר בגמ' שאלעזר בן דורדיא ביקש מחלקים שונים בבריאה שהם יבקשו רחמים עליו. וקשה טובא, שמה השייכות בין חטאיו ובין הבריאה? אבל לפי מה שנתבאר יש לומר שכיון שהבריאה עצמה נתקלקלה מחמת החטאים של האדם ממילא גם הם משתתפים עמו.
10
י״אג) אני הוא קודם שיחטא האדם
11
י״בולפי זה יש לבאר את דברי הגמ' בראש השנה (י"ז ב'), "'ה' ה'' (כי תשא ל"ד, ו'), אני הוא קודם שיחטא האדם ואני הוא לאחר שיחטא האדם ויעשה תשובה". והנה גמ' זו מיירי בשלש עשרה מדות של רחמים, וממילא משמע ש"אני הוא קודם שיחטא האדם" הוא מהמדות של רחמים. וקשה טובא, למה צריך רחמים קודם החטא.
12
י״גוכבר עמד בזה הרא"ש (פ"ק דראש השנה סי' ה'), שכתב, "וא"ת מה צריך האדם למדת רחמים קודם שיחטא. ויש לומר אף על פי שגלוי וידוע לפניו שסופו לחטוא מתנהג עמו במדת רחמים באשר הוא שם".
13
י״דונראה ליישב קושיא זו באופן נוסף על פי מה שנתבאר שמזמן חטא אדם הראשון כבר נכנס היצר הרע בתוך האדם וגם נתקלקלה הבריאה, שלפי זה כל חטא שהאדם עושה עכשיו הוא מכח הקלקול בבריאה שלפני חטא שלו, ולכן אפילו קודם שהוא חוטא בפועל כבר נתגברה מדת הדין בעולם, ושפיר צריך רחמים אפילו קודם החטא.
14
ט״ומכל זה יש ללמוד שאי אפשר לנו היום להתגבר על היצר הרע בלי סייעתא דשמיא, וממילא בימים אלו אנו צריכים להתחזק מאד בתפילה כדי שנזכה שהקב"ה יעזור לנו בעבודת התשובה.
15