שיחות הר"ן צ״וSichot HaRan 96

א׳רָאוּי לָאָדָם לְהַרְגִּיל אֶת עַצְמוֹ לִהְיוֹת בָּעוֹלָם הַבָּא, דְּהַיְנוּ לִהְיוֹת מֻפְרָשׁ מִתַּאֲווֹת, כְּמוֹ בָּעוֹלָם הַבָּא שֶׁאֵין בּוֹ לֹא אֲכִילָה וְלֹא שְׁתִיָּה וְשׁוּם תַּאֲוָה מִתַּאֲווֹת הַבַּהֲמִיּוּת הַכָּלוֹת וְנִפְסָדוֹת שֶׁל הָעוֹלָם הַזֶּה.

ב׳וּכְמוֹ שֶׁאָנוּ רוֹאִין הַחוֹלֶה, מֵחֲמַת שֶׁהוּא סָמוּךְ קְצָת לְעוֹלָם הַבָּא, עַל־כֵּן הוּא מוֹאֵס בַּאֲכִילָה וּשְׁתִיָּה וּמִשְׁגָּל וְאֵין לוֹ שׁוּם תַּאֲוָה, אַדְּרַבָּא כָּל הַתַּאֲווֹת קָצִים וּמְאוּסִים עָלָיו מֵחֲמַת שֶׁהוּא סָמוּךְ לָעוֹלָם הַבָּא שֶׁאֵין בּוֹ אֲכִילָה וּשְׁתִיָּה וְכוּ'.

ג׳כֵּן יֵשׁ לָאָדָם לְהַרְגִּיל עַצְמוֹ בְּעוֹדוֹ בְּחַיִּים חִיּוּתוֹ וּבִבְרִיאוּתוֹ, שֶׁיִּהְיֶה יָכוֹל לְהִתְנַהֵג בְּלֹא תַּאֲווֹת כְּמוֹ בָּעוֹלָם הַבָּא. וּבְוַדַּאי אִם הָיָה נִזְכָּר בְּטוֹב זִכָּרוֹן מִתַּעֲנוּגֵי הָעוֹלָם הַבָּא, בְּוַדַּאי לֹא הָיָה יָכוֹל לִסְבֹּל כְּלָל חִיּוּת וְתַעֲנוּגֵי הָעוֹלָם הַזֶּה.

ד׳עַד שֶׁבִּשְׁבִיל זֶה מַעֲלָה גְּדוֹלָה הַשִּׁכְחָה, אַף שֶׁהִיא מִדָּה לֹא טוֹבָה, עִם כָּל זֶה הִיא מַעֲלָה שֶׁעַל יָדָהּ אֶפְשָׁר לָאָדָם לִחְיוֹת בָּעוֹלָם הַזֶּה.

ה׳כִּי אִם הָיָה נִזְכָּר מִתַּעֲנוּגֵי הָעוֹלָם הַבָּא – כִּי יֵשׁ מַלְאָךְ גָּדוֹל מְאֹד שֶׁיֵּשׁ לוֹ אֶלֶף רָאשִׁים וְכָל רֹאשׁ יֵשׁ לוֹ אֶלֶף לְשׁוֹנוֹת וְכָל לָשׁוֹן יֵשׁ לוֹ אֶלֶף קוֹלוֹת וְכָל קוֹל יֵשׁ לוֹ אֶלֶף נִגּוּנִים.

ו׳וּכְשֶׁהַמַּלְאָךְ הַזֶּה עוֹמֵד לְשׁוֹרֵר בְּוַדַּאי יָפֶה וְנָעִים מְאֹד אֲשֶׁר אֵין לְהַעֲרִיךְ וּלְשַׁעֵר כְּלָל. וְעַתָּה יִזְכֹּר הָאָדָם עַצְמוֹ פְּחִיתוּת וְשִׁפְלוּת עֶרְכּוֹ נֶגֶד זֶה, וְאֵיךְ יוּכַל לִסְבֹּל חַיָּיו?, בְּוַדַּאי יִמְאַס עַצְמוֹ בְּחַיָּיו עַד שֶׁיִּגְוַע בְּלֹא עִתּוֹ.

ז׳וְכֵן אִם הָיָה זוֹכֵר פְּחִיתוּתוֹ, בִּפְרָט כְּמוֹ כַּמָּה אֲנָשִׁים שֶׁהֵם מְלֻכְלָכִים וּמְתֹעָבִים מְאֹד בַּעֲווֹנוֹת, בְּוַדַּאי אִם לֹא הָיָה שִׁכְחָה כְּלָל לֹא הָיָה אֶפְשָׁר לוֹ לְהָרִים עַצְמוֹ כְּלָל לַעֲבוֹדַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ. וּמֵחֲמַת כָּל זֶה הַשִּׁכְחָה הוּא מַעֲלָה מִצַּד זֶה.

ח׳אֲבָל הָאָדָם רָאוּי לִזְכֹּר עַצְמוֹ לְבַל יֹאבַד עוֹלָמוֹ ח"ו.

ט׳וַחֲכָמֵינוּ ז"ל, אָמְרוּ: 'שֶׁעָתִיד הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא לְהַנְחִיל לְכָל צַדִּיק וְצַדִּיק שַׁ"י עוֹלָמוֹת' וְכוּ'.

י׳וִישַׁעֵר בְּדַעְתּוֹ גְּדֻלַּת עוֹלָם אֶחָד, וְכַמָּה וְכַמָּה בָּתִּים יֵשׁ בּוֹ, וְכַמָּה וְכַמָּה חֲצֵרוֹת וּמְבוֹאוֹת, וְכַמָּה וְכַמָּה עֲיָרוֹת וּמְדִינוֹת וְגֹדֶל שֶׁטַח שֶׁל כָּל עוֹלָם, וְכַמָּה וְכַמָּה כּוֹכָבִים וּמַזָּלוֹת עַד אֵין מִסְפָּר וְגַלְגַּלִּים נִפְלָאִים וְנוֹרָאִים שֶׁיֵּשׁ בְּכָל עוֹלָם וְעוֹלָם.

י״אכִּי כָּל אֵלּוּ יֵשׁ בְּעוֹלָם אֶחָד מֵהָעוֹלָמוֹת. וּמֵעַתָּה שַׁ"י עוֹלָמוֹת שֶׁיֵּשׁ לְכָל צַדִּיק, מַה יְקָרָה גְּדֻלָּתוֹ וְשַׁעֲשׁוּעָיו וְתַעֲנוּגָיו עַד אֵין לְהַעֲרִיךְ וּלְשַׁעֵר.

י״בוְהִנֵּה הַשַּׁ"י עוֹלָמוֹת שֶׁיֵּשׁ לְהַצַּדִּיק, הוּא בּוֹנֵה אוֹתָם מִמַּחֲלֹקֶת.

י״גכִּי כָּל דִּבְרֵי הַמַּחֲלֹקֶת שֶׁכָּל אֶחָד מְדַבֵּר הֵם בְּחִינַת אֲבָנִים. כִּי הָאוֹתִיּוֹת נִקְרָאִים אֲבָנִים כַּמּוּבָא בְּסֵפֶר יְצִירָה (ד־יב) "שְׁתֵּי אֲבָנִים בּוֹנוֹת" וְכוּ', וְהֵם בְּחִינַת 'חַלּוּקֵי אֲבָנִים', כִּי הָאֲבָנִים הַבָּאִים עַל־יְדֵי דִּבְרֵיהֶם שֶׁל הַמַּחֲלֹקֶת, הֵם מְחֻלָּקִים וְאֵין לָהֶם חִבּוּר.

י״דוְהַצַּדִּיק נוֹטֵל אֵלּוּ הָאֲבָנִים וּמְחַבֵּר אוֹתָם וּבוֹנֶה מֵהֶם בָּתִּים, כִּי הוּא עוֹשֶׂה שָׁלוֹם בֵּינֵיהֶם וּמְחַבְּרָם וּמְסַדְּרָם יַחַד זֶה עַל זֶה עַד שֶׁבּוֹנֶה מֵהֶם בַּיִת.

ט״ווְזֶה בְּחִינַת שְׁלוֹם בַּיִת, שֶׁעוֹשֶׂה מֵחַלּוּקֵי הָאֲבָנִים הַנַּ"ל בְּחִינַת שְׁלוֹם בַּיִת וּמֵהַבָּתִּים נַעֲשֶׂה עִיר, עַד שֶׁנַּעֲשֶׂה מֵהֶם עוֹלָם מָלֵא, וְכֵן שַׁ"י עוֹלָמוֹת.

ט״זוְזֶה בְּחִינַת "לְהַנְחִיל אוֹהֲבַי יֵשׁ" (מִשְׁלֵי ח) (אוֹהֲבַי דַּיְקָא בְּחִינַת אַהֲבָה וְשָׁלוֹם, כִּי עַל־יְדֵי הַשָּׁלוֹם וְאַהֲבָה שֶׁעוֹשֶׂה בֵּין הַחַלּוּקֵי אֲבָנִים נַעֲשׂוּ הַשַּׁ"י עוֹלָמוֹת כַּנַּ"ל).

י״זוְזֶה מַה שֶּׁאָמְרָה אֲבִיגַיִל לְדָוִד, בְּעֵת שֶׁחָלַק עָלָיו נָבָל וְדִבֵּר עָלָיו סָרָה כַּנֶּאֱמַר שָׁם אָמְרָה לוֹ. (שְׁמוּאֵל־ב ז): "וְעַתָּה יָדַעְתִּי כִּי בַּיִת יַעֲשֶׂה לְךָ ה'", הַיְנוּ עַל־יְדֵי זֶה הַמַּחֲלֹקֶת "יַעֲשֶׂה לְךָ ה'" בַּיִת מֵהָאֲבָנִים הַנַּ"ל כַּנַּ"ל.

י״חכִּי הַצַּדִּיק מַטֶּה כְּלַפֵּי חֶסֶד, וְדָן אֶת כָּל הַחוֹלְקִים עָלָיו לְכַף זְכוּת שֶׁכַּוָּנָתָם לְשֵׁם שָׁמַיִם, כִּי לֹא הָיָה הָעוֹלָם יָכוֹל לִסְבֹּל אוֹר שֶׁל הַצַּדִּיק שֶׁאוֹרוֹ גָּדוֹל מְאֹד לְהָעוֹלָם לְסָבְלוֹ.

י״טוְגַם מֵחֲמַת שֶׁיֵּשׁ כַּמָּה דִּינִים וְקִטְרוּגִים גְּדוֹלִים עַל הַצַּדִּיק הַגָּדוֹל הָאֱמֶת.

כ׳עַל־כֵּן הֵם חוֹלְקִים עָלָיו, וּבָזֶה הֵם מַשְׁתִּיקִים הַדִּינִים וְהַקִּטְרוּגִים.

כ״אכְּמוֹ שֶׁאָנוּ רוֹאִים כְּשֶׁיֵּשׁ דִּין קָשֶׁה עַל אָדָם אֶחָד, וְאֶחָד לוֹבֵשׁ קִנְאָה וְאוֹמֵר: 'אֲנִי אֵלֵךְ וְאֶנְקֹם מִמֶּנּוּ וְאֶעֱשֶׂה בּוֹ דִּין', עַל יְדֵי זֶה הוּא מַשְׁתִּיק מִמֶּנּוּ שְׁאָר הַבַּעֲלֵי דִּין שֶׁמְּקַטְרְגִים שֶׁלֹּא הָיָה אֶפְשָׁר לוֹ לִסְבֹּל דִּינֵיהֶם.

כ״בנִמְצָא שֶׁזֶּה שֶׁהוֹלֵךְ לִנְקֹם מִמֶּנּוּ עוֹשֶׂה לוֹ טוֹבָה גְּדוֹלָה מְאֹד כִּי בְּוַדַּאי טוֹב וְנוֹחַ לוֹ לִסְבֹּל דִּינוֹ שֶׁל זֶה הָאֶחָד שֶׁזֶּה אֶפְשָׁר לוֹ לְסָבְלוֹ מִלִּסְבֹּל דִּינֵיהֶם ח"ו, שֶׁלֹּא הָיָה אֶפְשָׁר לְסָבְלוֹ.

כ״גוּכְמוֹ שֶׁמָּצִינוּ אֵצֶל פִּינְחָס בְּמַעֲשֵׂה זִמְרִי. כִּי לוּלֵא פִּינְחָס הָיוּ יִשְׂרָאֵל ח"ו, חַיָּבִין כְּלָיָה ח"ו. אַךְ מֵחֲמַת שֶׁיָּצָא פִּינְחָס וְקִנֵּא קִנְאַת ה', עַל־יְדֵי־זֶה נִשְׁתַּק הַדִּין מֵעַל יִשְׂרָאֵל כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "בְּקַנְּאוֹ אֶת קִנְאָתִי בְּתוֹכָם וְלֹא כִלִּיתִי וְכוּ'", כֵּן זֶה שֶׁחוֹלֵק עַל הַצַּדִּיק וְאוֹמֵר 'אֲנִי אֶעֱשֶׂה לוֹ וְאַרְאֶה לוֹ גְּבוּרָתִי וְנִקְמָתִי מִמֶּנּוּ', עַל־יְדֵי־זֶה הוּא מַשְׁתִּיק מִמֶּנּוּ שְׁאָר הַדִּינִים כַּנַּ"ל.

כ״דוְגַם עוֹשֶׂה לוֹ טוֹבָה, כִּי כְּשֶׁהַצַּדִּיק צָרִיךְ לֵילֵךְ מִדַּרְגָּא לְדַרְגָּה אֲזַי מְנַסִּים אוֹתוֹ, אִם יֵשׁ לוֹ כֹּחַ לַעֲמֹד בְּהֵיכַל הַמֶּלֶךְ (דָּנִיֵּאל א־ד), וְהֵיכַל הַמֶּלֶךְ הוּא בְּחִינַת פֶּה שֶׁל הַצַּדִּיק שֶׁנִּקְרָא הֵיכַל שֶׁהוּא בְּגִימַטְרִיָּא אֲדֹנָי, שֶׁהוּא בְּחִינַת פֶּה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב מַלְכוּת פֶּה.

כ״הוְזֶה שֶׁהַצַּדִּיק חוֹלֵק עָלָיו הוּא נִסָּיוֹן לְזֶה הַצַּדִּיק שֶׁעָלָיו הַמַּחֲלֹקֶת, אִם יֵשׁ לוֹ כֹּחַ לַעֲמֹד בְּהֵיכַל הַמֶּלֶךְ בַּפֶּה שֶׁל הַצַּדִּיק הַחוֹלֵק עָלָיו וְעַל־יְדֵי־זֶה מַעֲלִין אוֹתוֹ מִדַּרְגָּה לְדַרְגָּה יוֹתֵר עֶלְיוֹנָה. נִמְצָא שֶׁעוֹשֶׂה לוֹ טוֹבָה.