סידור רש"י א׳Siddur Rashi 1
א׳תניא היה ר' מאיר אומר חייב אדם מישראל לברך מאה ברכות בכל יום, ובגמרא דארץ ישראל גרסינן הכי, תני אין לך אדם מישראל שאינו עושה מאה מצות בכל יום, שנאמר מה ה' אלהיך שואל מעמך (דברים י' י"ב) אל תקרי מה אלא מאה, ולכך תיקן דוד מלך ישראל כשהודיע[ו]הו יושבי ירושלים שמתים מישראל מאה בני אדם בכל יום, ותיקן מאה ברכות, דכתיב נאום דוד בן ישי ונאום הגבר הוקם על (ש"ב כ"ג א'). על בגימטריא מאה הוי שבכל יום ויום היו מתים מישראל מאה איש, ולא היו יודעים מפני מה, עד שבא דוד המלך ותיקן מאה ברכות. ונראה [הדבר] שנשתכחו ובאו תנאים ואמוראים ויסדום, ולברך על כל אחת ואחת בשעתה אי אפשר, מפני שהידים [עשויות] למשמש בהם, אלא כשניעור אדם ממשנתו ירחץ פניו ידיו ורגליו כהוגן, לקיים מה שנאמר הכון לקראת אלהיך ישראל (עמוס ד' י"ב), ומתחיל ומסדרן, וכל אחד ואחד חייב בהן, ומנהג כל ישראל שבספרד הוא אספמיא כך הוא להוציא מי שאינו בקי מתחיל החזן ומברך על נטילת ידים וכל סדר הברכות, והכי סליק חשבון מאה ברכות הני הכתובים לעיל תמני סרי, ודברוך שאמר והיה העולם ודישתבח הרי עשרין קודם קרית שמע שתים לפניה ואחת לאחריה, יוצר המאורות, והבוחר בעמו ישראל באהבה, ואחת לאחריה גאל ישראל, כדתנן בשחר מברך שתים לפניה ואחת לאחריה הרי תלת זמנין דתשסרי דצלותא דמנחתא הרי תמנן, ויום דיממא תמני, הא כיצד חדא דנטילת ידים, והמוציא לחם מן הארץ, וארבע דברכת המזון הזן על הארץ, ובונה ירושלים, והטוב והמטיב, ותרתי דמשתיא אדחמרא בורא פרי הגפן, ועל פרי הגפן ואי דמיא שהכל ובורא נפשות, כגון אתרא דנהגי למיכל והדר משתיא הרי תרתי וארבע דקרית שמע תרתי דקמא המעריב ערבים ואוהב עמו ישראל, כדתנן בערב מברך שתים לפניה ושתים לאחריה, ותמניא דסעודתא דרמשא הרי עשרין, ותמנין ועשרין הרי מאה, בר מהמלך בכבודו תמיד דאוסיפו רבנן בתראי בתר עסיקי בשבחאי דרחמי, [ובר] ברכת המפיל חבלי שינה דקרית שמע דעל מיטתו (דכמה) [ובר מכמה] זימנין דמצטריך למיבריך לגדולים וקטנים, ובר ממאכל פירות או נמי ירקא, ובר (וכי לימא מר) ממירח כמה זימני וכי תימא בשלמא בימי חול דאיכא תלתא זימני תשסרי תשסרי ומתמלאין כולהו, בשבתא (דאיכא) [דליכא] צלותא היכי מתמלאין כולהו אי אפשר לאשלימנהו, משלם להו כדקאמר רב חייא בריה דרב אויה ביומיא דשבתא וביומיא טבא טרח וממלי להו באיספרמקי ומגדי מיני בשמים ומיני פירות, כגון עצי בשמים [ובורא עשבי בשמים ובורא מיני בשמים] וכל פירא ופירא כדחזי, ולכך תיקנו בשבת לומר אין כאלהינו, לפי שאין מתפללין שמונה עשרה, כי [אם] שבע, ד' פעמים אין, מי ד' פעמים, נודה ד' פעמים, אין מי נודה, הרי י"ב פעמים אמן, ולבסוף ברוך אתה ונראה עתה כאומר י"ב פעמים ברוך אתה אמן. והם שתים עשרה ברכות, והשבע של חובת היום הרי י"ט:
1