סידור רש"י ק״טSiddur Rashi 109
א׳שבעת המינין המה הכתובים על שבח ארץ ישראל, חטה ושעורה גפן ותאנה ורימון זית שמן ודבש, [ודבש] היינו דבש תמרים מין אילן ומין פרי [ולא דבש דבורים]. ואילו הן חמשת המינין, [חטה] שעורה כוסמת ושיבולת שועל ושיפון, כולן מין תבואה. כל מין אילן שבשבעת המינין כגון ענבים תאנים ורימונים זיתים ותמרים מברך לפניהם בורא פרי העץ, ולאחריו ברכה אחת מעין שלש כלומר אחת היא שהיא דוגמא ודומה לשלש ברכות דברכת המזון שהיא דאורייתא, כדאמרינן ואכלת ושבעת וברכת את ה' אלהיך (דברים ח' י') זו ברכת הזן, דקאי אאכלת ושבעת (דלעולם) [דלעיל], כלומר אאכילתך ואשביעך ברכיהו, על הארץ הטובה (שם), זו ברכת הארץ, אשר נתן לך (שם), זו בונה ירושלים, הטוב והמטיב ביבנה תיקנוה ואינה מן המנין, והני תלתא אלחם כתיבי, דכתיב לעיל מיניה ארץ אשר לא במסכנות תאכל בה לחם (שם שם ט'), (לחם) [להכי] מברכין עליה שלש ברכות שלימות [אבל אמיני פירות] דחשיבי בשבח ארץ ישראל לא בעינן שלימות אבל (כ)מעין שלש סגיא להו:
1