סידור רש"י קי״דSiddur Rashi 114
א׳ואי אכיל להו בעינייהו, כגון קליות של חמשת המינין, אי נמי דכס להו מיכס כמו שהן חיין, דהשתא [לא] שייך בהו על המחיה ועל הכלכלה, דהא לא עבידי כעין מזון, פתח בהו על השדה ועל תנובת השדה וכו', דפתיחה זו לא שייכא לא בפירות האילן ולא במעשה קדירה, אלא בכוסס כיסנין בלבד, שהן תנובת השדה בעינייהו דלא אישתני מברייתם וחותם על הארץ ועל פרי הארץ ועל הפירות שצריך להיות כולל כאן כל (ה)פירות המקרא ביחד בחתימה זו, ויהא מודה ומשבח לקונו על כל שבח הארץ, אבל מעשה קדירה לא מצי חתים הכי, דהא אישתנו ונפקו מתורת פרי, וכך נהוג עלמא למיחתם אפירות האילן דשבעת המינין על הארץ ועל פרי הארץ, ואחמרא על הגפן ועל פרי הגפן. ואין חותמין על הארץ ועל הפירות אלא אפירות תבואה [בעיניהו] דלא חשיבי ליחודינהו כפרי העץ, וכייל וחתים כולהו פירי בחתימתו, משום דקאמרינן בפרק כיצד מברכין, בפירי מאי חתים, ר' יוחנן אמר על הארץ ועל פירותיה משום דהוה מארץ ישראל ואכיל לפירותיה [רב חסדא אמר על הארץ ועל הפירות דהוה מבבל ובני בבל לא אכלי פירותיה] להכי חתמי על הפירות סתם, כדמוקמן התם הא לן והא להו, וקא מפרשי עלמא אפירי מאי חתים, אפירות האדמה לחודייהו דכתיבי בקרא קא בעי כגון חיטה ושעורה, ואוקמין על הארץ ועל הפירות משום דלא חשיבי ליחודינהו לנפשינהו ולומר על הארץ ועל פרי האדמה, אבל אילנות דחשיבי מיחדינהו על פרי העץ. אבל אני קבלתי בברכות, אפירי מאי חתים אכולהו פרי דקרא קא בעי בין אפירות האילן בין אפירות האדמה, כגון חטין ושעורין בקלי וכרמל דכל כמה דלא בשלנהו איקרו פירי, מאי חתים עלייהו, כלומר (מי) [מאי] חותם מעין פתיחה, כגון על הארץ ועל פרי העץ, אתאיני ורימוני על הארץ ועל תנובת השדה, ועל החיטה ושעורה כי היכי דחתים אמעשה קדירה, ואוקימנא על הארץ ועל המחיה, דהיינו מעין פתיחה, ומוקים רב חסדא לבני בבל, כגון אנו, על הארץ ועל הפירות, ועל כולן שיהא כולל (ה)פירות המקרא בחתימה ויהא משבח על כל שבח ארצינו בר ממעשה קדירה הנעשה מזון ובעי למיחתם על המחיה, אבל אורז ודוחן אי עביד להו [מעשה] קדירה, בתחילה בורא מיני מזונות, דהא חזינן דזייני כשאר (פירות) [דייסות] אבל [לבסוף לא בעי] ברכה אחת מעין שלש, דהא לא כתיבי בקרא, ולא מין דגן נינהו ככוסמין ושיפון, וכן הכוסס את האורז, או בקליות (את האכילה) [ואכיל להו] בתחלה בורא פרי האדמה הואיל ואיתיה בעיניה, ולבסוף לא כלום, (דאי) [ואי] בעי לימא בורא נפשות רבות כמיא בעלמא הואיל ולית בה ברכה קבועה דאורייתא:
1