סידור רש"י קכ״אSiddur Rashi 121
א׳כל שדרכו לאכול חי ואכלו מבושל, כגון פירות, מברך שהכל, דאישתני מדרכו והלכתו אישתני לברכה גרועה, וכשהוא חי ודרכו לאכל בהכי ליברך ברכה הראויה לו, או פרי העץ, או פרי האדמה, וכל שדרכו לאכל מבושל ואכלו חי מברך שהכל, דהא אכיל ליה שלא כדרכו וסגי ליה בהכי, ובמבושל מברך בורא פרי האדמה, שעיקרו לכך נברא ליאכל דרך בשול, ובגמרא דכיצד מברכין מפרשין דהיינו כרתי, כרישין פורשי בלע"ז, שהאכלו חי בטלה דעתו, ואומר אני בצלים ולפתות נמי דרכן לאכול מבושל, והאוכלו חי משונה הוא ולימא שהכל, אבל ירקות מוכחינן בגמרא שאין דרכו בשלקות אלא חיין, כגון חזרת ועולשין אפייא צדפוייל בלע"ז, שיחליים כרישין בלע"ז ואי בשיל להו לא בריך ולא מידי, ודעתי מכרעת, ערמונים לא נבראו אלא לצורך בישול, המבשלן במים מברך בורא פרי העץ, והאוכלן חיין משונה הוא בעיני ומברך שהכל וקרוב אני לומר (בין) [כן] בחבושין, ותלויה זו בידי כי לא שמעתיה:
1