סידור רש"י קל״דSiddur Rashi 134
א׳ליקוטין.
1
ב׳פעם אחת שכח רבי ולא אכל מצת אפיקומן אחר סעודתו קודם ברכת המזון, ולאחר כך הוזכר, ולא רצה לאכול הימנו, לפי שהיה צריך לברך אחריה ולשתות מכוס של ברכה, ואי איפשר לשתות בין כוס של מזון לכוס של הלל, דאמור רבנן בין הכוסות הללו אם רצה לשתות ישתה, בין שלישי לרביעי לא ישתה ולא רצה לברך עליה ברכת המזון בלא יין, לפי שתיקנו [חכמים] כוס שלישי עליה, ונראה שהיא צריכה כוס, ואפילו לאחר כוס רביעי של הלל (ו)לא רצה לאכול המצה ולברך ברכת המזון, מפני שהם לא תיקנו אלא ד' כוסות בלבד, אבל כוס חמישי לא התקינו, ומפני כך נמנע מלאכול מצה אחר ברכת המזון, והחזיק הטעם בדבר זה שאין צריך לחזור ולאכול מצה, לפי שסתם מצות שלנו עשויות כתיקון חכמים, ויש בהם שימור לשום מצה, ומצה שאוכל בגמר סעודתו עולה לו לשם מצה, הואיל ונעשה בהם שימור כתיקון חכמים לשם מצה, וכן נהג רבינו מנוחתו כבוד:
2