סידור רש"י קנ״בSiddur Rashi 152
א׳שופר שנסדק ודבקו פסול, דיבק שברי שופרות פסול, פי' דיבקו בדבק שקורין גלו"ד, פסול דהוה ליה כשתי שופרות. תנו רבנן ארוך וקצרו כשר, גרדו והעמידו על גלדו כשר, ציפהו זהב במקום הנחת פה [פסול, שלא במקום הנחת פה] כשר, ציפהו זהב מבפנים פסול, ניקב וסתמו אם מעכב את התקיעה פסול, ואם לאו כשר. נתן שופר בתוך שופר ותקע, אם קול הפנימי שמע יצא, אם קול החיצון שמע לא יצא, פי' דאיכא חציצה, פנימי מפסקת התקיעה לחצאין. הפכו ותקע בו לא יצא. אמר רב פפי לא תימא דהפכיה כי כיתונא, פי' כהפיכת חלוק לעשות פנימי חיצון, אלא שהרחיב את הקצר וקיצר את הרחב מאי טעמא [כדרב מתנא] דאמר רב מתנא אמר קרא והעברת שופר תרועה (ויקרא כ"ה ט'), דרך העברתו בעינן, פי' בבהמה מחיים בעינן. דיבק שיברי [שופרות] פסול, הוסיף עליו כל שהוא בין במינו בין שלא במינו פסול, ר' נתן אומר במינו כשר, פי' אם אינו מעכב את התקיעה, שלא במינו פסול, אמר ר' יוחנן הא דאמרת במינו כשר, לא שנו אלא שנשתייר רובו [אבל לא נשתייר רובו] פסול מכלל דשלא במינו אעפ"י שנשתייר רובו פסול. איכא דמתני לה אסיפא שלא במינו פסול, א"ר יוחנן לא שנו אלא שלא נשתייר רובו, אבל נשתייר רובו כשר, מכלל דבמינו אעפ"י שלא נשתייר רובו כשר, הילכך ניקב במשהו וסתמו שלא במינו אם מעכב את התקיעה [פסול וכי קאמרינן אם אינו מעכב את התקיעה] כשר דווקא במשהו, אבל טפי אעפ"י שנשתייר רובו פסול, דעבדינן כתרי לישני דר' נתן לחומרא, במינו כשר והוא דנשתייר רובו, שלא במינו פסול, ואעפ"י שנשתייר רובו:
1