סידור רש"י קצ״הSiddur Rashi 195
א׳מימר דקא אמרינן דמאן דאכיל ביום הכיפורים מיחייב כרת ושיעורו ככותבת, ומאן דאכיל חלב ודם ונותר ופיגול ושאר איסורים דכתיב בהו כרת שיעורן בכזית פחות מככותבת ופחות מכזית הוא דלא מיחייב איסורא אית בה או לא, ואם תימצי לומר אית ביה איסורא [מדאורייתא או מדרבנן למאי נפקא מינה להיכא דמשתבע דלא אכילנא ואכיל איסורא] בציר משיעורא דאי מדאורייתא אסור לא חיילא עליה שבועה, דהא מושבע ועומד מהר סיני, ואי [מדרבנן הוא דאסור חיילא עליה שבועה א"נ להיכא דאכל חלב דכוי דספיקא הוא פחות מכזית דאי פחות מכזית] מדאורייתא אסור הוה ליה ספיקא דאורייתא לחומרא, ואי מדרבנן אסיר הוה ליה ספיקא דרבנן ולקולא מאי ת"ש דאיתמר חצי שיעור ר' יוחנן אמר אסור מן התורה, ריש לקיש אמר מותר, ר' יוחנן אמר אסור כיון דחזאי לאיצטרופי איסורא קא אכיל ריש לקיש אמר מותר אכילה בעינן וליכא. ואמר רבא כל היכא דפליגי ר' יוחנן וריש לקיש הלכה כר' יוחנן בר מן תלת החולץ למעוברת והפילה, והמחלק נכסיו על פיו, ומכרה הבן בחיי האב, אבל כולהו כר' יוחנן, ואמרינן נמי האי כי פלגו זיתא תרבא דנפל בדיקולא דבישרא סבר מר בר רב אשי לשיעורי בתלתא פלגי זיתא, אמר ליה אבוה לאו אמינא לך לא תזלזל בשיעורא דרבנן, ועוד הא אמר ר' יוחנן חצי שיעור אסור מן התורה, אלמא הילכתא כר' יוחנן דאמר אסור מן התורה. וכן הלכה:
1