סידור רש"י ר״חSiddur Rashi 208
א׳ערב יום הכפורים טובל אדם עצמו בשש שעות או בשמונה, ונכנס לבית הכנסת ומתפלל שמונה עשרה כדרכה, ומתוודה קודם סעודתו, כדתניא מצות וידוי ערב יום הכפורים עם חשיכה, אבל אמרו חכמים מתוודה אדם קודם אכילתו שמא תיטרף דעתו עליו בסעודה ואינו יכול להתודות לפיכך מתודה קודם אכילה, ואעפ"י שהתוודה קודם אכילה, מתוודה לאחר שיאכל וישתה, ואעפ"י שהתוודה [ערבית מתודה] שחרית, מתוודה במוסף, מתוודה במנחה, והיכן אומרה אחר תפילתו, ושליח צבור אומרה באמצע [תפילה] מאי אמר [אמר] רב אתה יודע רזי עולם, ואע"ג דאמוראי טובא פליגי עליה, נקטינן כרב, לפיכך צריך כל יחיד לומר במנחה אחר תפילתו וידוי זוטא, וידוי רבה, ואשמנו, ועל חטא, ושליח ציבור מתוך שאינו יכול לאומרה באמצע תפילה אינו מתוודה, אלא לאחר שמונה עשרה אומר אבינו מלכנו, שלא תיקנו [וידוי] לשליח ציבור אלא באמצע תפילה, וידוי זה אינו חובה [אלא להוציא את שאינו בקי, שלא] אמרוה [אלא] משום שמא תטרף דעתו עליו, ומשום חששא דעלמא לא חש לשאינו בקי, ודיי לו במצותו של וידוי שהוא עם חשיכה ערבית:
1
ב׳ובסדר רב עמרם מצאתי שליח ציבור אומר הוידוי בפני הקהל כדי להוציא את הרבים ידי חובתן, ויאמר אבינו מלכנו, קדיש שלם יתגדל תתקבל, ואין נופלין על פניהם, והולכין לבתיהם, ויאכלו ענוים וישבעו, ויהללו את ה' דורשיו, ילכו ויכינו סעודה המפסיק בה, כדי לקיים ועיניתם את נפשותיכם בתשעה [לחודש] בערב (ויקרא כ"ג ל"ב), יאכלו מבעוד יום ובערב יתענו:
2