סידור רש"י כ״גSiddur Rashi 23
א׳יכול מתפלל אדם כל היום כולו, כבר מפורש על ידי דניאל, שנאמר זימנין תלתה ביומא (הוה כריך) [הוא ברך] על ברכוהי (ומצלי ומודי) [ומצלא ומודא] קדם אלהה (דניאל ו' י"א) יכול משבא דניאל לגולה (תתחיל) [הוחלה] ת"ל כל קבל (דיהוה עומד) [די הוא עבד] מקדמת דנא (שם שם) יכול יתפלל לכל רוח שירצה, כבר מפורש על ידי דניאל, וכוין פתיחן ליה בעיליתה נגד ירושלם (שם שם) יכול יהא כוללן בבת אחת, כבר מפורש על ידי דוד, ערב ובקר וצהרים אשיחה ואהמה וישמע קולי (תהלים נ"ה י"ח), יכול ישאל צרכיו ואחר כך יתפלל, כבר מפורש על ידי שלמה, שנאמר לשמוע אל הרינה ואל (תחינה) התפילה (מ"א ח' כ"ח), רינה זו תפילה (תחינה) [תפילה] זו בקשה. אמר רב המנונא הני הילכתא גיברואתא איכא למשמע מהני קראי דחנה, וחנה היא מדברת על לבה רק שפתיה נעות וגו' (ש"א א' י"ג) מכאן למתפלל שתהא תפלתו בלחש, ומ[מ]י למדה לעשות כן מהקב"ה, במקום אשר תשחט העולה תשחט החטאת (ויקרא ו' י"ח), מפני כבוד הברייות שעולה באה בנדבה, וחטאת בא על חטא, ואם היה מקום מיוחד בעזרה לשחוט את החטאת, ידעו הכל שהחטאת היא זו, וילבינו פניו של זה, אבל כשנשחט החטאת במקום העולה, כסבורין שהיא עולה, ולא ידעו בחטאו של זה, אמרה חנה כיון שהקב"ה חס על כבוד הברייות, אף אנו צריכין לחוש ולהתפלל שמונה עשרה בלחש, שבהם מתוודה אדם על חטאיו ולא ישמע חבירו, אבל שאר תפילות שאינן של ווידוי כגון ברכות שלפני קרית שמע ושלאחריו, אין צריך לאומרו בלחש. ויחשבה עלי לשכורה (ש"א שם), א"ר אלעזר מכאן לשכור שאסור להתפלל:
1