סידור רש"י רמ״דSiddur Rashi 244
א׳העושה סכתו כמין צריף או שסמכה לכותל, ר' אליעזר פוסל, מפני שאין לה גג, וחכמים מכשירין, ר' אליעזר סבר דומיא דאהל בעינן כיון דלית ליה גג לאו אהל הוא, ורבנן סברי שיפוען של אהלים כאהל דמי, פירוש כמין צריף, כוך של ציידין שאורבין בתוכן את העופות, ועשוי ככוורת שמשפעת והולכת שגגו וקירותיו אחד. או שסמכה לכותל, היטה ראשי הקנים לכותל וראשו השני על הארץ. לפי שאין לה גג, שאינו ניכר מה הוא גג ומה הוא הכותל, דאהל משופע לאו אהל הוא, אלא אם כן יש בו טפח זקוף ושוה. הילכתא מאי, ת"ש דאביי אשכחיה לרב יוסף דגני בכילת חתנים בסוכה, אמר ליה כמאן כר' אליעזר, דאמר כל היכא דלית לה גג לאו אהל היא, [א"ל] שבקת רבנן ועבדת כר' אליעזר, אמר ליה הא ברייתא איפכא תניא, ר' אליעזר מכשיר, וחכמים פוסלין, שבקת מתניתין ועבדת כברייתא, אמר ליה מתניתין יחידאה היא, דתניא העושה סוכתו כמין צריף או שסמכה לכותל, ר' נתן אומר הפרוסה סביבות המטה, ויוצאין מאמצע המיטה שנים נקליטין אחד [למראשותיה] ואחד לרגליה, ונותן קלונסה מזה (ו)לזה, ופורסין סדין עליו, והוא משופע ויורד לכאן ולכאן, ולפי שאין לה גג טפח שוה לא חשיב אהל להפסיק, כמאן כר' אליעזר דאמר אהל משופע לאו אהל הוא, ברייתא איפכא תניא, מצאתי ברייתא ששנויה איפוך בשיטתן ר' אליעזר מכשיר וחכמים פוסלין, לפי שאין לה גג, יחידאה הוא, מתניתין דתני ה(י)כא ר' נתן קתני לה דהוא יחידאה, אבל חכמים שבדורו היו חולקין עליו ואומרים ר' אליעזר מכשיר וחכמים פוסלין, שמע מינה מדרב יוסף דכילת חתנים שרי למיגנא בה בסוכה דכיון דלית לה גג [לאו אהל היא ולא מחזי כסוכה שתחת סוכה וש"מ סוכה דלית לה גג] ודעבידא כצריפה פסולה, ושמע מינה כילה דאית לה גג אסיר למיגנא בה בסוכה ואפילו למאן דאמר סוכה דירת קבע בעינן, אתי אהל עראי ומבטל דירת קבע, ואע"ג דפליג ר' יהודה ואמר לא אתי אהל עראי ומבטל דירת קבע, דתנן ר' יהודה אומר נוהגין היו ישינים תחת המיטות בפני הזקינים, סתמא דמתניתין לא כר' יהודה, דתנן הישן תחת המיטה בסוכה לא יצא ידי חובתו, ותרגמה שמואל במיטה שגבוה עשרה טפחים, אלמא אתי אהל עראי ומבטל אהל קבע, ותו אסור לישן בכילת חתנים בסוכה, דרב שרא ליה לרב אחא בר יעקב למיגנא בכילת חתנים במטללתא, משום דקסבר מיצטער פטור מן הסוכה, טעמא דפטור דקא מיצטער דגני, אבל אין מיצטער אסור:
1