סידור רש"י רס״גSiddur Rashi 263
א׳תנו רבנן אוכלין [אכילת] עראי חוץ לסוכה, [ואין ישינים שינת ארעי חוץ לסוכה] מאי טעמא, אמר רב יוסף גזירה [שמא] ירדם וכו' ורבא אמר אין קבע לשינה, וכמה שינת עראי, תני רמי בר יחזקאל כפי הילוך מאה אמה, תניא נמי הכי הישן בתפילין וכו' וכמה שינת עראי כדי הילוך מאה אמה. פי' אוכלין אכילת עראי וכו', נפקא לן מבסוכות תשבו (ויקרא כ"ג מ"ב) [תשבו] כעין תדורו, וכמה הוא דירתו של אדם לאכול בה אכילת קבע שלו, אבל אכילת עראי אוכל בלא דירתו, כמו אוכל בחצירו, או בשדה ואינו מבקש דירה. וסברא היא, שלא הקפיד הכתוב באכילת עראי, שתיית עראי נמי כששותה שתים או שלשה פעמים, אבל אם קובע סעודתו על היין, כגון בני אדם ששותין בחנויות כל היום אסור. שמא ירדם. שמא יחטפנו שינה וישן קבע. רבא אמר, לשמא ירדם לא חיישינן, וסוכה היינו טעמא [דאסור] שינת עראי לפי שאין דירת קבע לשינה, ואין בה חילוק בין דירת קבע לעראי לענין סוכה, שאין אדם קובע עצמו לשינה שפעמים דאינו אלא מנמנם מעט ודיו בכך, הלכך זהו שינתו. הרי שמותר לאדם לאכול אכילת עראי חוץ לסוכה [וכמה אכילת עראי היינו כביצה ומותר נמי לשתות] דשתייה שלנו אינה אלא עראי ומותר לאכול פירות הרבה חוץ לסוכה, דפירי לא צריכי סוכה, כדאמר רבא במסכת יומא בפרק אחרון כותבות פירי נינהו, ופירי לא צריכה סוכה. וכן הלכה:
1