סידור רש"י ער״אSiddur Rashi 271
א׳אם חיסר אדם מד' מינין של לולב אינו יוצא ידי חובתו, דתנו רבנן ד' מינים שבלולב שנים מהן עושין פירות, ושנים מהן אין עושין פירות, העושין פירות זקוקים לשאין עושין פירות, ושאין עושין פירות זקוקים לשעושין פירות, דאין יוצאין ידי חובתן עד שיהיו כלם באגודה אחת, וכן הוא אומר הבונה בשמים מעל(י)ותיו ואגודתו על ארץ יסדה (עמוס ט' ו'). פי' עושין פירות אלו תלמידי חכמים שהם מבקשים רחמים על בעלי בתים שינצלו מן הפרעניות, כדשלחו מתם יבעון רחמי איתכלייא דליקיימי עלייא, דאי לא עלייא [לא] מתקיימת איתכלייא. ושאין עושין פירות אלו בעלי בתים שהם צריכים לעשות נחת רוח לחכמים ותלמידיהן. ותניא ארבעה מינים [שבלולב] כשם שאין פוחתין מהן, כך אין מוסיפין עליהן. לא מצא אתרוג לא יביא [לא] פריש, ולא רימון, ולא דבר אחר, וכולן כמושין [כשרים] יבישין פסולין, פריש קורדויי"ן כמושין פלצדי"ש. פשיטא מהו דתימא לייתי דלא תשתכח תורת אתרוג, קמ"ל דא"כ נפיק מיניה חורבא דזימנין איכא למסרך:
1