סידור רש"י רצ״גSiddur Rashi 293
א׳ניטלה [פיטמתו]:
1
ב׳אמר ר' יצחק ניטלה בוכנתו. ולפי שהוא חד ועשוי כמין בוכנא פילו"ר, זהו לשון מורי הזקן רבינו יעקב, אבל רבינו יצחק הלוי היה מפרש פיטמתו ועוקצו שניהם בזנב, עוקצו, שניטל העץ מה שהוא חוץ לגומא שבאתרוג כשר. פיטמתו שנתלש העוקץ מתוך האתרוג וחיסרו, לפיכך פסול, והיינו דקתני ר' יצחק בן אלעזר ניטלה בוכנתו מה שנכנס בתוך האתרוג כבוכנא הנכנס [ומכה] באסיתא, ולשון רבינו יעקב נראה לי, שלא מצינו בשום מקום פיטמא עוקץ. עד כאן פירוש רבינו יעקב, וגם רבינו חננאל פירש [וז"ל] ונראין הדברים שהוא (ראש) [דד] החוטם, כדתנן פיטמא של רימון, אבל הא דאמר ר' יצחק הוא בוכנתא, הוא קנה העץ הנתון באתרוג, כמו בוכנתא, שם המדוך, כדגרסינן בוכנא ואסיתא, ובאתרוג העץ שהוא תלוי בו (כאילו) [באילן] הוא כמין בוכנא, ובעיקר האתרוג [חקוק] כמין אסיתא, והעץ נתון בה, וקיימא לן נעקרה הבוכנא מן האסיתא חיישינן שמא ניטל מגופו עמו, וחסר האתרוג ופסול, אבל אם הבוכנא [באתרוג] קיימת בתוך האסיתא, ונחתך העץ למעלה [ממנה] כשר, שהרי העיקר קיים, וזהו ניטל עוקצו כשר:
2