סידור רש"י ל״אSiddur Rashi 31
א׳אלהי אברהם אלהי יצחק ואלהי יעקב, כדי להזכיר שמותן של אבות, דאמר מר מניין שאומרים אבות שנאמר הבו לה' בני אלים [תהלים כ"ט א']. האל הגדול על שם אברהם, שנאמר ואעשך לגוי גדול (בראשית י"ב ב'), כלומר גוי של האל הגדול, וכיון שאמר האל הגדול סיימו מטבעו של הקב"ה, משה אמר האל הגדול הגבור והנורא (דברים י' י"ז), והרי גדולתו ונוראותיו אבות נודעו תחילה, דכתיב ויתהלכו מגוי אל גוי (ו)לא הניח לאיש לעושקם (דה"א ט"ז כ' וכ"א). ועוד עד היום הזה הניח לבניהם שה פזורה בין אריות, אומה [יחידה] בין שבעים אומות ובגבורתו וגדולתו ונוראותיו מגין על ישראל באמיתו סוחרה וצינה, וכך חזרה עטרה למקומה, וקבעו בה אל עליון לפי שנתברך אל על ידו והוא גם נתברך לאל עליון, שנאמר ברוך אברם לאל עליון [וגו'] וברוך אל עליון קונה שמים וארץ (בראשית י"ד י"ט וכ'), ולכך קבעו בה קונה הכל, גומל חסדים טובים דדרשינן כל אורחות ה' חסד ואמת לנוצרי בריתו ועדותיו (תהלים כ"ה י), מי נוצר בריתו, אברהם על המילה, וראשית תורה ואמצעיתה וסופה חסד, וירא אליו ה' (בראשית י"ח א'), שביקרו ביקור חולים, ועמד עליו ובקש אברהם לעמוד, עד שאמר לו הקב"ה שב ואל תצטער, אמר לפניו וכי בדין הוא שאהא אני יושב ואתה עומד, אמר לו אל תתמה שהרי בניך בני ארבע וחמש שנים עתידין לישב בבית הספר, ואני עומד עליהם, שנאמר אלהים נצב בעדת אל (תהלים פ"ב א') מיד עמד וקילס להקב"ה, ואמר ותתן לי מגן ישעך (שם י"ח ל"ו) שעזרתני נגד המלכים, וימינך תסעדני (שם שם) שאחזת במילה ואני קוצץ, שנאמר וכרות עמו הברית (נחמי' ט' ח'), שאינו אומר וכרות לו, וענוותך תרביני (תהלים שם), שאני יושב ואתה עומד, הרי שגמל לו הקב"ה חסדים טובים. ועוד אברהם לבש מידתו של הקב"ה, ועיטרו הקב"ה בעטרתו, ואיזה הוא זו זיקנה עטרת תפארת שיבה בדרך צדקה תמצא (משלי ט"ז ל"א), וכתיב ושער ראשיה כעמר נקי (דניאל ז' ט'), וכתיב ואברהם זקן (בראשית כ"ד א'). וזוכר חסדי אבות, לדורותם אחריהם, כדאמרינן ה' יראה (שם כ"ב י"ד), יהי רצון בשעה שיהיו בניו של יצחק באין לידי (עבודת מעשים) [עבירות ומעשים רעים], תהא נזכר להם אותה עקידה ותתמלא עליהם רחמים, ואומר ה' פעלך בקרב שנים חייהו ובקרב שנים תודיע ברוגז רחם תזכור (חבקוק ג' ב'), רחם בגימטריא זה אברהם, וקבעו בה ומביא גואל לבני בניהם, לפי שאבות העולם מתפללין על הגאולה, כי הא דאליהו הוה שכיח במתיבתא [דרבי] וכו', (ואוקמינהו) [ולוקמינהו] כוליה בהדי הדדי (דחקי) [דלא לדחקו] שעתא ואתי משיחא בלא זימניה, לפי שמעשים הללו על ידי אברהם נעשו, קבעו וסדרו כאן את שבחיו וחשוב כמו שמזכיר אברהם דגמרינן שמע [אלהינו] אל תפלת עבדך ואל תחנוניו והאר פניך על מקדשך השמם למען (ה') [אדני] (דניאל ט' י"ז), למענך (ה') מיבעי ליה, אלא למען אברהם שקראך אדון, הרי כאן שרצה להזכיר אברהם ולא הזכיר שמו, אלא שבחו, דלכך סדרו כל זה, שבחו של אברהם הוא מונה והכל מעין מגן, כדאמרינן סדר היכלות הוא מונה, דיוקין הללו וכיוצא בהן שים בלבך ונמצאת שלם בכוונה תמיד:
1