סידור רש"י ש״כSiddur Rashi 320
א׳ומה ראו לקרות בחנוכה חנוכת המזבח, לפי שעשה משה בהר אותן מאה ועשרים יום, פעם שלישי ירד בעשרה בתשרי, ונתבשר סלחתי, ביום הכיפורים בו ביום נאמר לו ועשו לי מקדש, וידעו הכל שנתרצה להם, שמחו במלאכה ועשאוה בזריזות. אמר ר' שמואל בר נחמני לשלשה חדשים תשרי מרחשון וכסלו נגמרה מלאכת המשכן, בתנחומא, בפסיקתא במדרש ותשלם כל המלאכה מאוד עמקו מחשבותיך (תהלים צ"ב ו') א"ר [חנינא] בכ"ה בכסליו נגמרה מלאכת המשכן, ועשה מקופל עד אחד בניסן, שהקימו משה וכל זמן שהיה מקופל היו ישראל מלמלמים על משה, לומר על מה לא הוקם מיד, שמא דופי אירע בו, והקב"ה חישב לערב שמחת המשכן בחודש שנולד יצחק בא' ניסן והוקם ולא למלאם אדם עוד אחר משה, ומעתה הפסיד כסליו שנגמרה בו מלאכה אלא ותשלם, אמר הקב"ה עלי לשלם לו, והיכן שילם לו, חנוכת בית חשמונאי, וסימן הוא בידנו חנוכה [חנו] בכ"ה בכסליו מצאו חנינה. ולמעלה במדרש שיר חנוכת הבית לדוד, שבע חנוכות הן, חנוכת ברייתו של עולם [דכתיב] ויכולו [השמים] (בראשית ב' א') אין ויכולו אלא חנוכה כמה דאתמר ותכל כל עבודת משכן (שמות ל"ט ל"ב) [חנוכת משה, דכתיב ויהי ביום כלות משה להקים (במדבר ז' א')] חנוכת המזבח, זאת חנוכת המזבח (שם ז' פ"ד). חנוכת בית ראשון מזמור שיר חנוכת הבית לדוד (תהלים ל' א') חנוכת בית שני וחנוכת בית חומת ירושלים וזה של עכשו של בית חשמונאי. וחנוכת העולם שאף היא יש בה נרות כמא דאתמר והיה [אור] הלבנה כאור החמה וגו' (ישעי' ל' כ"ו) ונמצאת אתה אומר הושוו כל חנוכות זו לזו, וחנוכת שלנו רמז ורושם לשל המדבר (לכל כאותה) [לכך נאותה] פרשה שלה, להיות קורין בתוכה:
1
ב׳ומזכירין של חנוכה במוסף, בין בשבת בין בראש חודש מאי טעמא יום הוא שנתחייב בארבע תפלות:
2