סידור רש"י שכ״גSiddur Rashi 323
א׳וארבעה ימים הם שראש חודש אדר הסמוך לניסן בא בתוכם, עיקרו של ראש חודש, דהיינו יומא בתרא, שבו המוסף קרב והשיר מיוחד לו לחידושו של יום, ולעולם לא יבא אותו יום אלא (כך) [בד'] ימים הללו וסימנך ז' בד' ו' ויש לכל אחת מאותיות ז' ב' ד' ו' [סימן להפסקות] לזיי"ן סימן ז' ט' ו' לבי"ת סימן ב' ו' לדל"ת סימן ד' ד', לו"ו סימן ו' ב' י' ו', אבל א' ג' ה' לא [חזי] גביה כי היכי דלא ליתי סימן ב' ב' ד' ו'. חל [להיות יום שני של ר"ח אדר] בשבת מפסיקין בחמשה עשר, חל להיות בשני מפסיקין בששי, חל להיות ברביעי מפסיקין ברביעי, חל להיות בששי מפסיקין פעמים, בשני לחדש, ובששה עשר. ז' ט' ו', חל להיות יום שני של ראש חודש אדר (להיות) בשבת, קורין בו פרשת שקלים, ובשבת הבאה פרשת זכור סמוך לפורים שיבא אחריה בערב שבת, והיינו כרב ובשבת שלאחר הפורים שהוא ט"ו באדר מפסיקין, והיינו ז' ט' ו', שעדיין יש שתי שבתות באדר, באחת קורין בפרה אדומה, ובאחת פרשת החודש, שממחרת לאותה השבת יבא חודש ניסן ביום ראשון. ב' ו' זהו כמו ששנינו חל להיות בתוך השבת מקדימין לשעבר, ומפסיקין לשבת הבאה שהוא ו' לחדש, היינו ב' ו', שעדיין יש פנאי לפרשת זכור שבת שנייה של אדר שהפורים לאחריה יום ראשון, ושבת שלישית שהוא סמוכה לפורים מאחריה, קורין פרשת פרה אדומה, וברביעית החדש שראש חדש אדר בד' קדמו פרשת שקלים בשבת שלפניו ומפסיקין לשבת הבאה שהוא ד' לחודש היינו ד' ד', ועדיין יש מקום לפרשת זכור שבת שנייה של אדר שהפורים באין אחריה ג' ימים ובשלישית פרה אדומה וברביעית החדש (שניהם) [שניסן] לאחריה ביום ה' [היינו ד' ד']. וב' י' ו' כשחל [יום שני של] ראש חודש אדר ביום ו' שהוא ערב שבת קורין פרשת שקלים בשבת שלפניו כרב, ומפסיקין שתי הפסקות באדר בב' י' ו', מפסיקין בשבת ראשונה שהוא ב' לחדש, שכן פרשת זכור יש לה פנאי בשבת שנייה של אדר שהפורים בא אחריה יום ה', ושוב מפסיקין שבת שלישית שלאחרי פורים שהוא י"ו לחדש היינו ו', מפני שיש לפרה אדומה [שבת] רביעית של אדר, והחדש קורין שבת חמישית שבו ביום חל להיות ראש חדש ניסן [ומפטירין כה אמר ה' בראשון באחד לחדש והיינו ובי"ו] והזהר בסימנין הללו שהלכות קבועות הן:
1