סידור רש"י שכ״הSiddur Rashi 325
א׳למה קורין פרשת שקלים בראש חדש אדר, שזמן שקלים בראש חדש הוא, כמו ששנינו באחד באדר משמיעים על השקלים, ועל הכלאים, [כדי שיביאו שקליהם באחד בניסן, אמר ר' שמואל כתיב ויהי בחדש הראשון בשנה השנית באחד לחדש הוקם המשכן (שמות מ' י"ז), ושנו חכמים בברייתא ביום שהוקם המשכן [בו ביום] נתרמה התרומה, שנאמר זאת עולת חדש בחדשו [לחדשי השנה] (במדבר כ"ח י"ד). חודש חודש להביא קרבן מתרומה חדשה, יכול בכל חדש וחדש, ת"ל בחדשו, בחדש אחד ולא בכל חדש, יכול באיזה חדש שירצה, נאמר כאן לחדשי השנה, ונאמר להלן החדש הזה, מה להלן אין מונין אלא מניסן, אף חדש האמור כאן אין מונין אלא מניסן. ועוד פירשו במסכת סופרים ופסיקתא למה באדר גלוי וידוע לפני הקב"ה שהיה עתיד המן לשקול על ישראל, לפיכך הקדים רפואה, שקלי ישראל לשקלי המן, ולפיכך זכר לשקלים קורין פרשת שקלים לשבת הסמוך לראש חדש אדר מלפניו. וכן פרשת פרה אדומה ופרשת החדש בשבת הסמוכות לראש חדש ניסן, פרה אדומה מפני מה, שהיא טהרתן של ישראל, פרשת החדש מפני שראש חדש ניסן ראש לכל חדשים ורגלים, ובדין היא שתקדים פרשת החדש לפרשת פרה שהרי בשני בניסן עשו פרה אדומה, כמו שמצינו בסדר עולם, אלא לפי שהיא טהרתן של ישראל הקדימוהו. מצינו במגילת ירושלמי למה קורין מועדות בכל זמן וזמן מענינו של יום, שנאמר וידבר משה את מועדי ה' אל בני ישראל (ויקרא כ"ג מ"ד) שאין תלמוד לומר וידבר שאנו יודעין שמשה אמר לישראל, ומה תלמוד לומר וידבר, לומר לך שמשה תיקן לישראל שיהיו דורשין בכל יום מענינו של יום כדי שישמעו העם. ושיהיו דורשין מעניינו של פרק ופרק, ואף על פי שבטלו שקלים ופרה אדומה וקרבן, הרי נאמר קחה לי עגלה משולשת וגו' (בראשית ט"ו ט'), אמר ליה הקב"ה לאברהם כבר תקנתי להם לישראל סדר קרבנות, כל זמן שקורין בהן מעלה אני עליהן כאלו מקריבין קרבן לפני ומוחל אני עוונותיהם]. אבל בזמן הזה אין נוהגין, שכך שנינו שקלים וביכורין אין נוהגין אלא בפני הבית, דכתיב ולקחת את כסף הכיפורים (שמות ל' ט"ז), בזמן אהל מועד נוהגין. וא"ר אלעזר בזמן שבית המקדש קיים אדם שוקל שקליו ומתכפר לו, מכלל שאין שוקלין אלא בזמן שבית המקדש קיים, ואם שקל בזמן הזה כיון שקרא עליו שם השקלים תפסו את קדושתו, ואין להם פדיון, ואינו יכול ליתנו לעניים, שכך שנינו שקלים וביכורים הרי זה קודש, ותנן הקדיש והעריך והחרים, בהמה תעקר, פירות כסות וכלים ירקבו, מעות וכלי מתכות יוליכם לים המלח. ובפורים אין קצבה, וכל מה שיבקש כל אחד ליתן יתן, מפני שהיא צדקה, וצדקה כל אחד ואחד לפי עין שלו הוא נותן, וזהו שאמרו חכמים מקדימין ליום הכניסה, (קורין) [גובין] בו ביום ומחלקין מעות בו ביום, לא בשביל שקלים, אלא צדקה בעלמא, משום שנאמר מתנות לאביונים (אסתר ט' כ"ב):
1
ב׳ולמה קורין זכור קודם הפורים, כדי להקדים זכירה לעשייה, ותהא פרשת זכור סמוכה לפרשת שקלים ולמפלת המן, ומנין שצריכין אנו לקרותה, שכך אמרו חכמים זכור את אשר עשה וגו' (דברים כ"ה י"ז) יכול בלב, כשהוא אומר לא תשכח (שם י"ט), הרי שכחת הלב אמור, הא מה אני מקיים זכור, בפה:
2
ג׳ולמה קורין בשלישית פרשת פרה אדומה, שכך אמרו חכמים שואלין ודורשין בהלכות הפסח קודם לפסח שלשים יום, וטמא מת לא היה עושה פסח עד שיזה ויטהר, לפיכך קורין פרה אדומה בשלישית שהיא הלכות טהרה, והזאה מטומאה לטהרה, ומתוכה ילמדו ישראל לטהר עצמם לפני הפסח, כדי שיעשו פסחיהם בטהרה:
3
ד׳ולמה ברביעית החדש הזה, משום שעניינו של יום הוא. ר' לוי בשם ר' חמא בר חנינא אמר בדין הוא שתקדום פרשת החדש לפרה אדומה, שבאחד בניסן הוקם המשכן, ובשני לו נשרפה הפרה, ולמה פרה קודמת, שהיא טהרתם של ישראל, דתניא ובנבלתם לא תגעו (ויקרא י"א ח') ברגל, שכן ישראל חייבים לטהר עצמן ברגל:
4