סידור רש"י של״בSiddur Rashi 332
א׳[המבקש לצאת בדרך ורוצה לקרות את המגילה בי"א בי"ב בי"ג, אם יכול ליקח עמו מגילה יעשה כל תקנה שיוכל ויקח אותה כדי שיקרא אותה בזמנה, ואם איננו יכול לקרות, יקרא אותה בי"א או בי"ב או בי"ג, כמו שאמרו חכמים, דתניא חנניה אומר חכמים הקילו על הכפרים להיות מקדימין ליום הכניסה, כדי שיספקו מים ומזון לאחיהם שבכרכין, ומכאן אנו למדין שאע"פ שזמן מגילה בי"ד משום מים ומזון תיקנו להם חכמים להקדים, וכ"ש בשאינו יכול, ואי אפשר לו שמשימין אותו כבני כפרים מקל וחומר, ויקרא מן ויהי בימי, עד לכל זרעו, מיהו אל יקרא אותה אלא בעשרה, דאמר רב מגילה בזמנה קורין אותה אפילו ביחיד, שלא בזמנה קורין אותה בעשרה, ורב אסי אמר בין בזמנה בין שלא בזמנה בעשרה, הוה עובדא וחש לה רב להא דרב אסי ומשום הדור מצוה והלכתא כרב אסי, ועד כאן לא פליגי אלא בזמנה, אבל שלא בזמנה הכל מודים שאין קורין אותה אלא בעשרה, והילכך אם קרא אותה בזמנה בעשרה מברך לפניה ולאחריה, ואם היו פחות מעשרה אל יברך לא לפניה ולא לאחריה, וכן מי שבא מן הדרך לאחר זמנה בין ביחיד בין בעשרה לא יקרא, ואם מבקש לקרותה שיקרא כאדם שקורא בתורה ובנביאים ובכתובים, לא יברך לא לפניה ולא לאחריה, שכך אמרו חכמים מגילה נקראת לא פחות ולא יותר:]
1