סידור רש"י שמ״הSiddur Rashi 345
א׳מעשה שהיה ואירע פורים באחד בשבת, וקדמו הציבור להתענות בחמישי לפני השבת, דהכי עמא דבר, ובאתה אשה לרכוב ולילך אחרי השלטונה, ושאלה לרבי אם אפשר שתתענה למחר ותאכל היום מפני טורח הדרך, ואמר רבי אעפ"י שאין זה תענית ציבור קבוע לא מדברי תורה ולא מדברי סופרים, אלא [מנהגא] בעלמא שנהגו העם, שהרי אותן תעניות שהתענה מרדכי בשושן בפסח התענה ג' ימים, דכתיב [ויעבר מרדכי (אסתר ד' י"ז) ואמר רב שעבר יום ראשון של פסח בתענית, ואי משום] דברי הצומות וזעקתם (אסתר ט' ל"א) דכתב בקרא, לאו היינו קבלת צום לדורות דאם כן [וזעקתם] מה אנו זועקים, אלא הכי קאמר על דברי הצומות והזעקות וצרות שעברו עליהם בימי המן קבלו עליהם היהודים פורים לדורות זכר לסימן לניסים, מכל מקום לא התיר לאדם לעולם שיהא פורש מן הציבור, דאמרינן לא תתגודדו ולא תשימו (דברים י"ד א') לא תעשו אגודות אגודות. ויש (מפרשים) [פרושים] אע"פ שמתענין עם הציבור חוזרין ומתענין בששי כדי לסמוך התענית לפורים, שכך הוא דינו, הואיל ואי אפשר לו יעשה אותו מערב שבת ורבי קורא עליהם הכסיל בחושך הולך, הוא עצמו אינו מנהג שעושין זכר לדבר והוא מחמיר לעשות במקומו כאלו הוא קבוע מן התורה, כיון שהרגילו רבים [בחמישי] דיו בכך:
1