סידור רש"י ש״סSiddur Rashi 360
א׳וכפות [של גוים] של כסף שנשתמשו בהן [חמץ] שאוכלין בהן, צריכין גיעול ברותחין וצריכין טבילה. וכוסות של כסף, כיון שאין תשמישן במידי דמירתח, סגיא להו בטבילה לחודא, והני מילי בלקוחין וכגון מעשה דמדין שהיו שלהם, אבל שאולין שהשאילן מגוי, אין צריכין טבילה:
1
ב׳וכלים של כסף המושכנין מיד גוי אין צריכין טבילה, ואם ישראל רואה לפי דעתו שיניחם הגוי, כזבינתא דמי, וצריכין טבילה, ואם לאו הרי הן כשאולין:
2
ג׳וכלי זכוכית הואיל (וניתנין) [ונתכין] הן צריכין טבילה:
3
ד׳[וכלים] של חרס ושל עץ לא בעי טבילה, אבל רחיים של פלפלין שקורין מולצי"ל צריכין טבילה דמתכת שלהם עיקר, ולא אמרו אלא בכלי מתכות וכלי סעודה וכמעשה שהיה במדין, שאותן כלים מתחילה היו של גוים, וגזירת הכתוב הוא דצריכין טבילה [בין חדשים בין ישנים, אבל אם עשאן ישראל אפילו חדשים אין צריכין טבילה], כל שכן אם היו ישנים (ולכנס) [ולבנם באור דאין צריכין טבילה] ולהוציא מאותן המצריכין טבילה לכלים לאחר גיעולם בפסח.
4