סידור רש"י שע״הSiddur Rashi 375
א׳ואם יו"ט [של פסח הוא, ולש עיסה ביו"ט] כיצד יעשה, שאם מפריש תרומה ומברך עליה, לשורפה אינו יכול לפי שאין שורפין קדשים ביו"ט, וא"ת שמעכבה עד אחר יו"ט ואח"כ שורפה, הרי היא באה לידי חימוץ ועובר עלה בבל יראה ובבל ימצא, אלא כיצד יעשה, יפריש אותה בלא ברכה מן העיסה ויעשה אותו כמו עוגה קטנה, ויאפה אותה עם שאר עוגות שיפריש מן העיסה ולאחר אפייה יצטרף כאחת בסל אחד, או בקערה אחת העוגה והתרומה ונראות כאילו הן מחוברות ביחד, לפי שהסל מצרפן לחלה, ואחר כך יברך עליהם להפריש תרומה, ויצניענה עד לאחר יום טוב כשהיא אפויה וישרוף אותה, ואם תאמר כשהיא בעיסה יברך עליה קודם אפייה ומפרישה ואחר כך יאפה אותה וימתין עד לאחר יום טוב וישרוף אותה, אם היה עושה כך לא היה יכול לאפותה ביום טוב לאחר שיקרא עליה שם משום דהויא מלאכה שלא לצורך הואיל ואינה נאכלת אבל קודם ברכה יכול לאפותה, לפי שעדיין היא ראויה לבעל הבית כשאר עיסה, ולא היה אפייה שלא לצורך ביו"ט, ויש שמפרישה אותה מן העיסה ושורה במים [וסבור הוא שלא תחמיץ, וכדברי בן בתירה דאמר ר' יצחק הלכה כר' יהודה בן בתירה דאמר תטיל לה בצונן שלא תחמיץ] ואין הלכה כמותו, דאמרינן אמר רב יהודה אמר שמואל הלכה כר' אליעזר, ובשאר ימים טובים שאינן של פסח שאין לחוש בהם משום חימוץ, אם הוא משהה אותו עד [אחר] יום טוב, יברך עליהם לאלתר ביום טוב ומפרישן ומשהא אותן עד לאחר יום טוב, ואחר כך שורפה שאם חימ(ו)צו אין בכך כלום. ואם נאפה העיסה ושכח ולא הפריש ממנה לא תרומה ולא חלה, בין ביום טוב בין בחול, יבצע מן העוגה לאחר אפייה, ויברך כאילו מפריש מן העיסה. שלמה בר יצחק:
1