סידור רש"י מ׳Siddur Rashi 40
א׳תנו רבנן מניין שאומרים אבות שנאמר הבו לה' בני אלים, (תהלים כ"ט א') ומניין שאומרים גבורות, שנאמר הבו לה' כבוד ועוז (שם שם), ומניין שאומרים קדושות, שנאמר הבו לה' כבוד שמו (שם שם ב'), ומה ראו לומר בינה אחר קדושת השם, שנאמר והקדישו את קדוש יעקב וגו' (ישעי' כ"ט כ"ג), וכתיב וידעו (כל) תועי רוח בינה ורוגנים ילמדו לקח (ישעי' כ"ט כ"ד), ומה ראו לומר תשובה אחר בינה, דכתיב השמן לב העם הזה ואזניו הכבד ועיניו השע פן יראה בעיניו ובאזניו ישמע ובלבבו יבין ושב ורפא לו (ישעי' ו' י'), אי הכי לימא רפואה אחר תשובה, לא סלקא דעתך, דכתיב וישוב אל ה' וירחמהו וגו' (ישעי' נ"ה ז'), אלא בתר תשובה סליחה היא, ומאי חזית דסמכית אהא סמוך אהא, כתיב התם קרא אחרינא הסולח לכל עוניכי הרופא לכל תחלואיכי הגואל משחת חייכי (תהלים ק"ג ג'). למימר דגאולה ורפואה בתר סליחה, (אלא הכתיב) [והכתיב] ושב ורפא לו (ישעי' ו' ג'), לאו רפואה דתחלואין היא אלא דסליחה היא, ומה ראו לומר גאולה בשביעית, אמר ר' חייא בר אבא מתוך שישראל עתידין ליגאל בשביעית, לפיכך קבעוה בשביעית, והא אמר מר בששית קולות, בשביעית מלחמות, במוצאי שביעית בן דוד בא, מלחמות נמי אתחלתא דגאולה היא, ואתחלתא דגאולה בשביעית מיהא הויא, ומה ראו לומר רפואה בשמינית, אמר ר' אחא ואיתימא ר' לוי מתוך שניתנה מילה בשמיני שצריכה רפואה, לפיכך קבעוה בשמינית, ומה ראו לומר ברכת השנים בתשיעית, אמר ר' אלכסנדרי כנגד מפקיעי שערים. דכתיב שבור זרוע רשע ורע תדרוש רשעו בל תמצא (תהלים י' ט"ו), ודוד כי אמרה בפרשה תשיעית אמרה ומה ראו לומר קבוץ גליות אחר ברכת השנים, שנאמר ואתם (ערי) [הרי] ישראל ענפיכם (תשתו) [תתנו] ופרי[כם] תשאו לעמי ישראל כי קרבו לבא (יחזקאל ל"ו ח'), כיון שנקבצו גליות נעשה דין ברשעים. דכתיב ואשיבה ידי עליך ואצרוף כבור סיגייך (ואסירו) [ואסירה] כל בדיליך (ישעי' א' כ"ה). וכתיב ואשיבה (שופטים) [שופטיך] כבראשונה (שם שם כ"ו), וכיון שנעשה דין ברשעים כלו המינין, וכולל זידים עם המינין, שנאמר ושבר פושעים וחטאים יחדיו ועוזבי ה' יכלו (שם שם כ"ח), וכיון שכלו המינין מתרוממות קרנות הצדיקים שנאמר (מפני שיבה תקום), וכל קרני רשעים אגדע תרוממנה קרנות צדיק (תהלים ע"ה י"א), וכולל גרים עם הצדיקים [שנאמר] מפני שיבה תקום (ויקרא י"ט ל"ב), וסמיך ליה וכי יגור אתך גר (שם שם ל"ג), והיכן מתרוממות קרנות הצדיקים בירושלים, שנאמר שאלו שלום ירושלים ישליו אוהביך (תהלים קכ"ב ו'), וכיון שבאו לירושלים בא דוד עמהם, שנאמר (ואחד) [אחר] ישובו בני ישראל ובקשו את ה' אלוהיהם ואת דוד מלכם (ונהרו אל ה') [ופחדו אל ה'] ואל טובו באחרית הימים (הושע ג' ה') וכיון שבא דוד באתה תפילה, שנאמר והביאותים אל הר קדשי ושמחתים בבית תפלתי (ישעי' נ"ו ז'), וכיון שבאתה תפילה באתה עבודה, שנאמר עולותיהם וזבחיהם (יעלו) לרצון על מזבחי (שם שם), וכיון שבאתה עבודה באתה הודאה, שנאמר זבח תודה יכבדנני (תה' נ' כ"ג), ומה ראו לומר ברכת כהנים אחר הודאה, שנאמר וישא אהרן את ידיו אל העם ויברכם וירד מעשות החטאת וגו' (ויקרא ט' כ"ב), ולימרה מקמי עבודה מי כתיב לעשות מעשות כתיב, ולימא בתר עבודה, הכתיב זבח תודה יכבדנני (תהלים שם), ומאי חזית דסמכת אהאי סמוך אהאי מסתברא עבודה והודאה חדא מילתא היא, ומה ראו לומר שים שלום אחר ברכת כהנים שנאמר ושמו את שמי על בני ישראל ואני אברכם (במדבר ו' כ"ו), וברכה (דוקא) [דהקב"ה] שלום היא, [שנאמר] ה' עוז לעמו יתן ה' יברך את עמו בשלום (תהלים כ' י"א) מיכאן ואילך אסור לספר בשבחו של הקב"ה דאמר ר' אלעזר מאי דכתיב מי ימלל גבורות ה' ישמיע כל תהילתו (תהלים ק"ו כ'), למי נאה למלל גבורות ה', למי שישמיע כל תהילותיו, אבל לאחר סיום י"ח ברכות, אם בא להרבות בתפילה קודם שיאמר יהיו לרצון אמרי פי הרשות בידו, ובלבד שלא יקבע ברכה לעצמו, ושנו רבותינו שואל אדם כל צרכיו בשומע תפילה, וכן בסוף כל הברכות כולן שואל מעין כל ברכה:
1