סידור רש"י תל״אSiddur Rashi 431
א׳מה שאין שליח צבור מקדש לאחר קריית ספר תורה במנחה כדרך שהוא מקדש ביוצר, זהו סברו של דבר, אם יאמר קדיש על המגדל במה יתחיל להתפלל בלחש אם הקדיש כבר, אלא בעלילה זו שמאחר הקדיש עד שאומר לפני התיבה פתחו הציבור צקון לחשם אבל ביוצר שזקוק לומר אשרי יושבי ביתך, מתוך שהוא צריך לשהות ולעמוד במוסף, דיושבי משמע לשון שהייה ועכבה, דאמר מר חסידים הראשונים היו שוהין שעה אחת ומתפללין, שנאמר אשרי יושבי והדר יהללוך (תהלים פ"ד ה') לכן הוא מקדש לספר תורה [וכשיורד למטה חוזר ומקדש] על מקראות הללו שאמרנו, ועל קדיש זה עומדין לתפילתן, אבל בקרייה במנחה אין צריך לומר אשרי, שאין שם שהייה לתוספת תפילה, לכך הוא מעכב הקדיש של קרייה עד שירד למטה ויקדיש לפני התיבה, ועל ידי כן עומדין הצבור להתפלל, יושבי לשון שהייה, כמו שבו לכם פה עם החמור (בראשית כ"ב ה'), וישבו שרי מואב (במדבר כ"ב ח') ומתרגמינו ואוריכו, וכן ואתה קדוש יושב תהלות ישראל שהוא ממתין לתהילות ישראל, ומצאתי סייג לדברי בבראשית רבה בפרשה וירא אליו, אלהים נצב בעדת אל (תהלים פ"ב א') ר' חנינא בשם ר' יצחק אומר עומד אין כתיב כאן, אלא נצב, מהו נצב איטימוס, כמה דאת אמרת ונצבת על הצור (שמות ל"ג כ"א) ר' שמואל בר חייא בשם ר' חנינא אומר על כל שבח ושבח שמשבחין ישראל להקב"ה משרה שכינתו עליהם מה טעם ואתה קדוש יושב תהלות ישראל (תהלים כ"ב ד'), ועוד מצינו שם הייתי ביום אכלני חורב (בראשית ל"א מ') ומה היה אומר ר' יהושע בן לוי [אמר ט"ו] שיר המעלות שבספר תהלים, שנ' ואתה קדוש יושב תהלות ישראל [ישראל] סבא (והיה) [והוא] הקב"ה יושב ומצפה לתהילותיו של ישראל אבינו, וזהו טעמו של דבר שאומר ואתה קדוש יושב תהלות ישראל בתוך הקרובה לאחר מגן ומחיה, ועומד ומכריז מנהג צורינו כשמתחיל השבח בפזמונים וספירת מעשים ואף בסדר קדושה שהיא תוספת שבח, לאחר שיסיים חובת הברכות של קרית שמע של תפילה אומרין שם ואתה קדוש, ומעידים על יוצרם שהוא מתעכב ומאריך שכינתו בבית הכנסת על תהילות ישראל ומקשיב לנדברי אל:
1