סידור רש"י תנ״הSiddur Rashi 455
א׳וזהו סדר מזוזה. רישי שיטי, שמע, ה', הדברים, לבניך, ובשכבך, בין, והיה, מצוה, בכל, יורה, עשב, פן, והשתחויתם, השמים, ואבדתם, ושמתם, אותם, [אותם], בדרך, ובשעריך, אשר, על הארץ. וצריך למישבק בריש שיטא שיעור תיבה קטנה לוהיה [אם שמוע] כי היכי דמיתחזי כוותא, וכי מעייל בה בגובתא כווא בוהיה כי היכי דליהווי כווא להדי כווא, ומדקדק בחסירות ויתירות וזייני, וסימן דחסירות ויתרות יוד קוף אך דך טטפת שמע מלקוש תירש בו טוב בבתיך קו זו זו כת', ושבעה אתי במזוזה דשבעה תני שעטנ"ז ג"ץ בר מן אילין יפתה ובקומך וקשרתם ואספת לטטפת, וכן כל אות שאינה מקפת גויל מארבע רוחותיה פסולה, וצריכה שיעור הנחה מלמעלה ומלמטה כשיעור שתי שורות, פירוש מימין ומשמאל כשיעור שלש אותיות טוט, ומניחה בחללה של פתח כי הזמנה מימין ובשפת החיצון, ומברך ב' א' י' אל' מלך העולם א' ק' ב' ו' צ' לקבוע מזוזה, ומזוזה שיש בה מחק או תוספת או (קריעת) [גריעת] האות אינו יוצא בה ידי חובתו, ואינה נכתבת אלא בשני בשבת בשעה חמישית בתחילת חמה, במלאך רפאל הממונה באותה שעה, ונכתבת בחמישי [בשבת] בשעה רביעית במלאך ענאל הממונה על אותה שעה, וכן תפילין וקמיעות הנכתבין באותה השעות מצליחין, ומניחה בחללה של פתח מימין בשליש העליון ובטפח החיצון, (ומיהו) [ומהו] שליש העליון אם יש בגובהה של טפח שלש אמות מניחה בתחילת אמה שלישית סמוך לאמה שניה, (מהן) [מהו] בטפח החיצון, אם יש בגובהו של כותל ד' (אמות) [טפחים] מניחה בסוף טפח החיצון סמוך לטפח ב', וצריכה להיכתב בכ"ב שורות. וצריכה מלאכים בסוף שורות הדברים מיכאל, ובסוף שורות ובשכבך גבריאל, ובסוף מצוה [עזריאל], כשהוא מכניסה גוללה כקנה מראשה לסופה, ואינה נכתבת אלא בגויל מעובד או בעור צבי ואיל, וצריכה עיבוד לשמה ואין חוששין משום נבלות וטרפות:
1