סידור רש"י תנ״טSiddur Rashi 459
א׳הילכות העומר.
1
ב׳העומר שהיו ישראל עושין, היה שיעורו ארבעים ושלש ביצים וחומש ביצה, כמשקל אילו בצים כך משקל העומר, ומשיעור כזה אשה חייבת להפריש חלה. קודם הפסח היו חוקרין בארץ ישראל על העומר, באיזה מקום ימצא תחילה, והיו קוצרים בערב הפסח, וממחרת הפסח היו מקריבין אותו לפני הארון מבחוץ, ונוטלו הכהן ומרימו ומוליכו ומביאו והיה טוחנו ועושה ממנו לחם לכהן גדול ואוכלו, ואחרי כן היו החטים החדשין מותרין לקצור ולאכול לכל ישראל, והעומר הזה מן חלק אחד של שדה היו מביאין אותו, אבל בכורים של פירות כל זמן שהיו רואין אותו אחד ואחד מישראל בגנו ובכרמו הענבה והתאינה או כל מיני פירות המבכרת תחילה היה קושר בה סימן בכל אחת ואחת, עד שיהיו מתבשלות אילו שהיה בהם סימן ואחר כך ממלא הטנא ומביאו לכהן ומקריבו לפני הארון מבחוץ, ומרימו ומורידו ומוליכו ומביאו ואוכלו עם כל אנשי ביתו ומותרין כל אחד ואחד בפירותיו:
2