סידור רש"י מ״וSiddur Rashi 46
א׳ומאן דמספקא ליה ולא ידע אי צלי אי לא צלי, אי קרא קרית שמע אי לא קרא, אי אמר אמת ויציב ואי לא אמר, אי נמי אי בריך בשעת מזונא אי לא בריך, וגבי ברכת שבעת המינין אי בריך אי לא בריך היכי נעביד, הכי גרסינן בגמרא, אמר רב יהודה אמר שמואל ספק קרא קרית שמע ספק לא קרא אינו חוזר וקורא, ספק אמר אמת ויציב ספק לא אמר חוזר ואומר אמת ויציב, ר' אלעזר אמר אפילו ספק קרא קרית שמע ספק לא קרא שחוזר וקורא [ק"ש] משום כבוד מלכות שמים, אבל ספק המתפלל אינו חוזר ומתפלל, ור' יוחנן אמר אפילו ספק התפלל ספק לא התפלל חוזר ומתפלל, ר' יוחנן לטעמיה דאמר הלואי שיתפלל אדם כל היום כולו, והלכתא כר' יוחנן בכולהו, אבל ודאי קרא קרית שמע ואתא ואשכח ציבורא דקא קרו קרית שמע, (ואתא אפסוקא) [אומר פסוקא] קמא לחודיה (קרי) בהדייהו ותו לא צריך, אי נמי ודאי התפלל ונכנס לבית הכנסת ומצא ציבור שמתפללין, הכי אמר רב יהודה אמר שמואל אם יכול לחדש דבר בתפילתו יתפלל, ואם לא אל יתפלל, ואי נמי לא צלי ועל לבי כנישתא ואשכח ציבורא דמצלו, פליגו בה ר' הונא ור' יהושע בן לוי, דהכי אמרינן בגמרא, אמר ר' הונא נכנס לבית הכנסת ומצא ציבור שמתפללין, אם יכול להתחיל ולגמור עד שלא יגיע שליח צבור למודים יתפלל, ואם לאו אל יתפלל ור' (יהודה) [יהושע] בן לוי אמר אם יכול להתחיל ולגמור עד שלא יגיע שליח צבור לקדוש יתפלל, ואמרינן במאי פליגי, רב הונא סבר יחיד אומר קדוש, ור' יהושע סבר אין היחיד אומר קדוש, ומסקינן דאין היחיד אומר קדוש, ותו אמרינן דכולי עלמא מיהת מפסק לא פסק עד דעני קדוש, ואמרינן איבעיא להו מהו שיפסוק אאמן יהא שמיה רבא מברך, ואע"ג דפסקינן דפשטינן דמפסיק הדרינן ופשטינן הילכתא דלא מפסיק אלא שתיק ולא עני בהדייהו, דאמר מר שמע ולא ענה יצא, וכד אמר ויתברך הדר לצלותיה, וכן נהגין רבנן דכי עסקין בי"ח ברכות ושמעין קדוש או יהא שמיה רבא מברך שותקין ולא עונין, וכן אמרין חכמיא וספרייא ודרשייא ורישי עמא, שמע ולא ענה יצא, [שמע] כעונה:
1