סידור רש"י תק״בSiddur Rashi 502
א׳וכך אמר רב נטרונאי גאון זצ"ל [אלו שאין מתרגמין, ואומרים אנו אין צריכין לתרגם תרגום דרבנן אלא בלשון שלנו בלשון שהצבור מתרגמין, אין יוצאין ידי חובתן, מ"ט דהדין תרגום על קראי אסמכוהו רבנן, דאמר רב אידי בר אבין א"ר חננאל אמר רב מאי דכתיב ויקראו בספר בתורת האלהים מפורש ושום שכל ויבינו במקרא (נחמי' ח' ח'). ויקראו בספר זה מקרא. מפורש זה תרגום, ושום שכל אלו הפסוקין, וכיון דכן הוא לא אפשר] דלא מתרגמינן בהדא דרבנן, ודקדקו חכמים בתרגום, דאמר ר' שמעון בן פזי אין המתרגם רשאי להגביה קולו יותר מן הקורא, מאי טעמא, דכתיב משה ידבר והאלהים יעננו בקול (שמות י"ט י"ט), שאין ת"ל בקול, בקולו של משה, ואין הקורא רשאי להגביה קולו יותר מן המתרגם, ואם אין המתרגם יכול להגביה קולו, ימעט הקורא את קולו ויקרא, הא למדת שמצוה מן התורה לתרגם, אפילו מי שמתחיל בתרגום ועדיין הקורא לא סיים מקרא כולו אינו רשאי לתרגם עד שיכלה הפסוק מפי הקורא שישמע העם קול המתרגם, דאמר ר' זירא [אמר רב חסדא] אין הקורא רשאי לקרות בתורה עד שיכלה אמן מפי הציבור, ואין המתרגם רשאי לתרגם עד שיכלה הפסוק מפי הקורא, [ואין הקורא רשאי] להתחיל עד שיכלה תרגום מן המתורגמן, וכן במשנה שנינו קטן קורא בתורה ומתרגם, הילכך חייבין לתרגם וילמדו ויתרגמו ויוצאין ידי חובתן. ואם יש מקום שרוצים לפרש להם, יעמוד אחר חוץ ממתרגם ויפרש להם כרצונם:
1