סידור רש"י תקי״דSiddur Rashi 514
א׳נמצא בספר יצירה למה נברא מעשה בראשית בששה ימים, ולא נברא בפחות או ביותר, מכאן אתה למד אלהותו של הקב"ה, שהן שלשה כיתות המעידים על הקב"ה ועל ישראל ועל השבת, כשאתה מחלק ששת ימי בראשית לשלשה [חלקים] נמצא לכל אחת מהן כת הראוי להעיד שני ימים, [והקב"ה וישראל ושבת חוזרין ומעידין זה לזה], והקב"ה וישראל מעידין על השבת שבחר בו מכל הימים, שנאמר כי אות הוא ביני וביניכם לדורותיכם (שמות ל"א י"ג), וישראל ושבת מעידין על הקב"ה שהוא אחד, שנאמר והיה ה' למלך על כל הארץ ביום ההוא יהיה ה' אחד ושמו אחד (זכרי' י"ד ט') וכתיב שמע ישראל ה' אלהינו ה' אחד (דברים ו' ד), וכמו כן הקב"ה ושבת מעידין על ישראל שהם גוי אחד בארץ דכתיב מי כעמך ישראל גוי אחד בארץ (דהי"א י"ז כ"א), ואף חכמים הראשונים קבעו שלשתן בתפילת המנחה שסמכו על מדרש זה, אתה אחד ושמך אחד, וליחוד הוא אחד שאין המינין מחלקין, ומי כעמך ישראל גוי אחד בארץ תפארת גדולה ועטרת ישועה, מנוחה וקדושה לעמך נתת, את השבת שקראת אחת, ואמרו רבותינו כל שומר שבת כראוי מקרב את הישועה, שנאמר בשובה ונחת תושעון (ישעי' ל' ט"ו), שובה ונחת זו שבת, וכן הוא אומר וישב עמי בנוה שלום ובמשכנות מבטחים ובמנוחות שאננות (שם ל"ב י"ח), ודורש מקרא זה במדרש תילים מי שישמרו משמרת שבת יזכו לישב בנוה שלום ובמשכנות מבטחים. ואף בבראשית רבה כי בו שבת מכל מלאכתו (בראשית ב' ג'), (אם תאמר) [אתמהא] לא כך אמר ר' ברכיה בשם ר' יהודה בר סימון לא בעמל ולא ביגיעה ברא הקב"ה [את עולמו] ואת אמרת מכל מלאכתו, אלא להיפרע מן הרשעים שמאבדין את העולם שנברא בעמל ויגיעה, ומה נברא בו שאנן ובטח שלוה והשקט, וכמדומה אני שאף המדרש כשהוא מוציא זה הלשון סומך על המקרא וישב בנוה שלום לפי שבמקרא נדרש על שמירת שבת, ולפי ששתי מקראות הללו נדרשין על שמירת שבת קבעו חכמים לשון המקראות בתפילת מנחה בשבת שמתפללין תפארת גדולה ועטרת ישועה [על לשון] בשובה ונחת תושעון, מנוחת שלום ושלוה והשקט ובטח [על לשון] וישב עמי בנוה שלום ובמשכנות מבטחים ובמנוחות שאננות השקט ובטח, ולפי שהאבות שמרו שמירת שבת, שכך הוא אומר [עקב אשר שמע אברהם בקולי] וישמור משמרתי (בראשית כ"ו ה'), שאפילו עירובי תבשילין היה אברהם יודע, ואומר כי ידעתיו למען אשר יצוה את בניו וגו' (שם י"ח י"ט), את בניו זה יצחק, ואת ביתו זה יעקב, וכולן שמחו בשמירת שבת, אברהם יגל, יצחק ירנן, יעקב ובניו ינוחו בו, למה נאמר באברהם גילה, ורנה ביצחק. גילה באברהם, שמצינו באגדה רננו צדיקים בד' (תהלים ל"ג), בזמן שהצדיקים רואים את הקב"ה מיד הם אומרים שירה, שכן מצינו כשנעקד יצחק וראה את השמים פתוחין, מיד אמר שירה. יעקב ובניו ינוחו בו, שמצינו בבראשית רבה ויחן את פני העיר, שנכנס עם דמדומי חמה וקבע תחומין מבעוד יום, הדא את אמרת ששמר יעקב אבינו את השבת:
1