סידור רש"י תק״לSiddur Rashi 530
א׳והכי שדר רב נטרונאי גאון יום הכפורים אע"פ שחל להיות בחול מברכין על האור, מפני שאסור להשתמש בה ביום הכפורים, ולית הילכתא כר' יהודה אמר שמואל דאמר אין מברכין על האור אלא במוצאי שבת הואיל ותחלת ברייתו הוא, אלא כי הא דאמר ר' זירא בר אבא, ואיכא דמתני לה ר' בנימן בר' יפת אמר ר' יוחנן מברכין על האור בין במוצאי שבת בין במוצאי יום הכפורים. וכן עמא דבר. מיהו משונה הוא יום הכפורים משבת דבמוצאי שבת מברכין על האור היוצא מן העצים ומן האבנים, ובמוצאי יום הכפורים אין מברכין אלא על אור ששבת. מאי שבת, ששבת ממלאכת עבודה, וכדתניא עששית דולקת והולכת בשבת ובמוצאי שבת מברכין עליה, ותו קא מתניתין תני חדא אור היוצא מן העצים ומן האבנים מברכין עליה, ותניא אידך אין מברכין עליה, ומשנינין לא קשיא כאן במוצאי שבת, כאן במוצאי יום הכפורים אין מברכין עליה, ובאור היוצא מן העצים ומן האבנים הוא דלא מברכין, אבל באור ששבת מברכין. ובגמרא דארץ ישראל מתני, אמר ר' לוי במוצאי שבת זימן הקב"ה לאדם הראשון שני רעפין והקישן [זה לזה] ויצא האור, ובירך עליהם בורא מאורי האש. שמואל אמר [לפיכך] מברכין עליה במוצאי שבתות שהיא תחילת ברייתו, ורב הונא בשם רבא ור' אבוה בשם ר' יוחנן אמר אף במוצאי יום הכפורים מברכין עליה, מפני שכבר שבתה האור כל היום כולו, ולעולם כדאמרינן על אור ששבת, אבל לא על היוצא מן העצים ומן האבנים:
1