סידור רש"י תקל״דSiddur Rashi 534
א׳למוצאי שבת שליח ציבור יורד לפני התיבה ופותח והוא רחום יכפר עון וגו', ואומר ברכו ופורס את שמע בשתים לפניה ושתים לאחריה כמנהג, ואומר קדיש הבדלה בחונן הדעת, ולאחר שיגמר שמונה עשרה אומר שליח ציבור קדיש עד דאמירן, ופותח ויהי נועם עד אורך ימים אשביעהו ואראהו בישועתי, וכן מנהג שחוזר ושונה השליח ציבור אותו הפסוק והציבור אחריו אומר ואתה קדוש וכל סדר קדושה כל עיקר עד עושה שלום במרומיו, ומביאין לו כוס יין ומבדיל, ואם חל יו"ט בשבוע הבאה אין אומר ויהי נועם וסדר קדושה כל עיקר, אלא לאחר סיום תפילה לחש אומר קדיש עם תתקבל ומבדיל וטועם מלא לוגמיו, כשבא לשתות ברבים מיסב את פניו, ואומר ויתן לך וכו' ועומד הנער שלא הגיע לחינוך ואומר קדיש עם יהא שלמא רבא, ואינו אומר תתקבל. בעל הבית קודם שיבדיל אומר מקראות הללו הנה אל ישועתי וגו' ושאבתם מים בששון וגו' ליהודים היתה אורה ושמחה וגו' בשמחה נועדנו בבית זה, קול ששון ושמחה וברכה טובה והצלחה מרובה, וישועה קרובה ואהבה וחיבה עלינו, בבית זה יהא אדיר בעזרנו, סימן טוב בביתנו, ויברכנו יוצרנו, יוצר כל, ברוך כל, סימן טוב יהי לנו בכל, אנא שוכן שמים ברכנו בטוב כפלים, ונייחד[ך] בכל יום פעמים שמחנו אדון מעוזנו שמחנו בטובך הדריכנו טוב ומטיב אתה, גן עדן נטעת, לעם אשר בחרת, שמחנו אלהי מעוזנו, שמחנו ובטובך הדריכנו, ומבדיל. ולאחר ששתה מטיל מים רבים בכוס של הבדלה [ושותה], ומה שנשאר מן המים נוטל ידיו [ו]פניו (ורגליו), כדי לחבב את המצוות, לפי ששיירי מצוה מעכבין את הפורענות. ומה שאומרים זמירות במוצאי שבת מנהג יפה וכשר הוא דומה לבני מדינה המלוים להוצאת המלך בקולות וכנורות ונבלים כך ישראל מלוים ליציאת שבת המלכה בשמחה ובשירים. כך נזרקה מפי ר' יוסף טוב עלם:
1