סידור רש"י תרכ״אSiddur Rashi 621
א׳הלכות יום טוב.
1
ב׳[שני ימים טובים של גליות אחד מחובר (ואחד) שנתלש בו ביום טוב ראשון [כגון ענבים שבצרן, ואחד עופות ודגים שניצודו ביום טוב ראשון] מותרין בשני ממה נפשך, הואיל ושתי קדושות הן, אי יום טוב ראשון קודש ושני חול, מותרין למוצאי יום טוב ראשון בכדי שיעשו, ואי יום טוב ראשון חול ושני קודש (ד)כל שכן דמותרין, דחול מכין ליום טוב, וכן רבי נהג, ומביא ראיה לדבריו מהא דגרסינן בפ"ק דביצה איתמר שני ימים טובים של גליות, רב אמר נולדה בזה מותרת בזה, ואמרינן [הלכתא כוותיה דרב בין לקולא ובין לחומרא ועוד אמרינן גבי שני ימים טובים של גליות] שאירע יום שני בערב שבת ולא הניח העירוב מבחול, מניח אדם עירובו מיום טוב לחבירו ומתנה, אם היום חול ולמחר קודש יהא עירוב, ואם היום קודש ומחר חול אין בדברי כלום ואין צריך לעירוב, דחול מכין לשבת, אלמא דשתי קדושות הן ואחד מהן חול. ועוד דגרסינן בעירובין ההוא בר טביא דאתיא בי ריש גלותא דאתציד ביום טוב ראשון ואשתחיט ביום טוב שני, רב נחמן ורב חסדא אכלו, ורב ששת לא אכיל, מאן דאכיל משום דשתי קדושות הן, ומאן דלא אכיל משום דתני איסי בן יהודה וכן היה ר' יוסי אוסר בשני ימים טובים של ראש השנה דקא אמרינן קדושה אחת הן ומסקינן ומודה רבי יוסי בשני ימים טובים של גליות [דשתי קדושות הן דאפילו למאן דאמר] וכן היה ר' יוסי אוסר בשתי ימים טובים של גליות אנן מיהא קיימי לן דשתי קדושות הן, ושמע מינה מחובר שנתלש ביום טוב ראשון מותר ביום טוב שני ממה נפשך, ואל תשיבני בכדי שיעשו דהכי משמע ולערב אסורין בכדי שיעשו אם ניצודו ביום טוב ראשון למוצאי יום טוב האחרון אסורין בכדי שיעשו, שיום ראשון קודש הוא, ובעינן שלא יהא מהני מיום טוב לחול, ואם ניצודו ביום טוב שני לערב יום טוב שני אסורין בכדי שיעשו דאימר קודש הוא].
2