סידור רש"י צ״בSiddur Rashi 92
א׳ומאן דעייל ואשכח אינשי דכרוך ריפתא וקא מברכין, מיבעי ליה למעני בתרייהו, כדאמר רבא ומצאן כשהן מברכין מה עונה אחריהם, רב זביד אמר ברוך ה' המבורך לעולם ועד, רב פפא אמר אמן, ואמרינן לא פליגי אשכחינהו דקאמרי אינהו אמ' ברוך אומר איהו אמן. ותו מפרשינן להא מילתא על אינש דמעלמא גבי דקא מברכין ברכת המזון אי בתלתא (איש) [אינון] עד פחות [חד] מעשרה, אשכחיה למאן דמברך וקאמר נברך שאכלנו כדאמרו אינהו ברוך שאכלנו משלו איבעי ליה למיעני בהדיי ברוך ה' המבורך לעולם ועד, ואי עייל ואשכחינהו דקא ענו כבר לא שמע מן המברך ברוך אלהינו המבורך עונה אחריהן אמן. וכל מאן דשמע מן חבירו דקא מברך כל ברכה בין ברכת היין ופירות ובין ברכת המוציא, ובין ברכת מצוות, מיחייב הוא למימר אמן, ואע"ג דלא אכל ולא קא עביד הך מצוה:
1