ספרא, שמיני, פרק וSifra, Shemini, Chapter 6
א׳[א] "לכל הבהמה" – להביא את השליל שיהא אבר מן החי ממנו מטמא. "טמאים" – מלמד שמצטרפין זה עם זה. יכול יצטרפו למתים? תלמוד לומר "הם". יכול לא יצטרפו למתים החמורים אבל יצטרפו עם נבילות הקלות? תלמוד לומר "הם". "כל הנוגע בהם יטמא" – להביא את בהמה טמאה שלא תהיה שחיטתה מטהרתה.
1
ב׳[ב] והלא דין הוא! שרץ אסור באכילה ובהמה טמאה אסורה באכילה. מה שרץ אין שחיטתו מטהרתו אף בהמה טמאה אין שחיטתה מטהרתה.
2
ג׳[ג] או כלך לדרך זו: טריפה אסורה באכילה ובהמה טמאה אסורה באכילה. מה טריפה שחיטתה מטהרתה אף בהמה טמאה תטהרנה שחיטתה.
3
ד׳[ד] נראה למי דומין. דנין דבר שאין למינו שחיטה מדבר שאין למינו שחיטה ואל תוכיח טריפה שיש למינה שחיטה. או כלך לדרך זה: דנין דבר שמטמא במשא מדבר שמטמא במשא ואל יוכיח שרץ שאינו מטמא במשא. תלמוד לומר "כל הנוגע בהם יטמא" – להביא בהמה טמאה שלא תהא שחיטתה מטהרתה.
4
ה׳[ה] 'כל הולך על כפיו' – זה הקוף. 'כל הולך' – להביא את הקופד ואת חולדת הסנאים ואת אדני השדה ואת כלב הים. זו חיה טהורה; חיה טמאה מנין? תלמוד לומר "ההולכת על ארבע". "בכל החיה" – להביא את הפיל.
5
ו׳[ו] אם נאמרו למעלה למה נאמרו למטה? אלא העליונים באבר מן החי והתחתונים באבר מן המת. והלא דין הוא! ומה אבר מן החי – שהבשר הפורש ממנו טהור – הרי הוא מטמא, אבר מן המת – שהבשר הפורש ממנו טמא – אינו דין שיהא טמא?! לא! אם אמרת באבר מן החי – שאסורו נוהג בבן נח כישראל! תאמר באבר מן המת שאין איסורו נוהג בבן נח כישראל! והואיל ואין איסורו נוהג בבן נח כישראל לא יטמא! תלמוד לומר "הנוגע..והנושא" – לרבות אבר מן המת.
6
ז׳[ז] "והנוגע..יטמא עד הערב" – ואין הנוגע מטמא בגדים. והלא דין הוא! ומה אם במקום שלא נטמאו מחמת עצמם במשא – נטמאו מחמת הנושא, מקום שיטמאו מחמת עצמם במגע – אינו דין שיטמאו מחמת הנוגע?! תלמוד לומר "והנוגע..יטמא עד הערב" – ואין הנוגע מטמא בגדים.
7
ח׳[ח] "והנושא..יכבס בדגיו" – מלמד שהנושא מטמא בגדים. והלא דין הוא! ומה אם במקום שנטמאו מחמת עצמם במגע – לא נטמאו מחמת הנוגע, מקום שלא נטמאו מחמת עצמם במשא – אינו דין שלא יטמאו מחמת הנושא?! תלמוד לומר "והנושא..יכבס בגדיו" – מלמד שהנושא מטמא בגדים.
8
ט׳[ט] קל וחומר שלא יטמאו מחמת עצמם במגע! ומה אם במקום שנטמאו מחמת הנושא – לא נטמאו מחמת עצמם, מקום שלא נטמאו מחמת הנוגע – אינו דין שלא יטמאו מחמת עצמם במגע?! תלמוד לומר "כל הנוגע בהם יטמא" – בין אדם בין כלים.
9
י׳[י] קל וחומר שיטמאו מחמת עצמם במשא! ומה אם במקום שלא נטמאו מחמת הנוגע – נטמאו מחמת עצמם במגע, מקום שנטמאו מחמת הנושא – אינו דין שיטמאו מחמת עצמם במשא?! תלמוד לומר "לכם" – לכם הם מטמאין ואין מטמאים לא אוכלים ולא משקים ולא כלים במשא.
10