ספרא, תזריע פרשת נגעים, פרק ידSifra, Tazria Parashat Negaim, Chapter 14
א׳[א] אי מה צמר בין בהמה דקה בנאכל אף אין לי אלא מין בהמה דקה בנאכל, מנין מין בהמה דקה ואינו נאכל? בהמה גסה ונאכל? בהמה גסה ואינו נאכל? עד שתהא מרבה להביא עורות של שרצים מנין? ת"ל בעור בעור ריבה. יכול יהיו מטמאים בין צבועים בין שאינם צבועים? ת"ל "בגד ועור" – מה בגד כולו לבן אף עורות כולם לבנים דברי רבי מאיר. ר' יהודה אומר "או בבגד" וכתוב אחד אומר "בעור", הא כיצד? צבועים בידי שמים- מטמאים. בידי אדם- אין מטמאים.
1
ב׳[ב] והיה הנגע ירוק – יכול כל מראה ירוק? ת"ל "ירקרק" – ירוק שבירוקים. אדום – יכול כל מראה אדום? ת"ל "אדמדמם" – אדום שבאדומים. "ירקרק או אדמדם" – מלמד שאין מטמאים בפתוך. יכול שאין מטמאין בפתוך כך לא יצטרפו זה לזה? ת"ל "והיה".
2
ג׳[ג] "בבגד" – ולא בנימין. "בבגד או בשתי או בערב או בכל כלי עור נגע צרעת הוא" מה ת"ל? שיכול אין לי אלא בגד שיש בו לעשיר ולעני. יש בו לעשיר אבל לא לעני, לעני אבל לא לעשיר, לא לעשיר ולא לעני מנין? ת"ל "נגע צרעת הוא והראה את הכהן" לרבות את כולם.
3
ד׳[ד] "צרעת" – כגריס. והלא דין הוא: טימא כאן וטימא בעור הבשר, מה עור הבשר כגריס אף כאן כגריס.
4
ה׳[ה] או כלך לדרך זה: טימא כאן וטימא בבתים, מה בבתים כשני גריסין אף כאן כשני גריסין.
5
ו׳[ו] נראה למי דומה: דנים דבר שהוא מטמא בב' שבועות מדבר שמטמא בב' שבועות ואל יוכיחו בתים שהם מיטמאים בג' שבועות… או כלך לדרך זה: דנים דבר שהוא מיטמא בירקרק ואדמדם מדבר שהוא מיטמא בירקרק או אדמדם ואל יוכיחו עור הבשר שאינו מיטמא בירקרק או אדמדם… ת"ל "צרעת" – כגריס.
6
ז׳[ז]"וראה הכהן את הנגע והסגיר את הנגע שבעת ימים" – תחלה.
7
ח׳[ח] "בשביעי" – יכול בין ביום ובין בלילה? ת"ל "ביום" – ביום ולא בלילה.
8
ט׳[ט] "כי פשה" – זה פשיון הסמוך, כל שהוא. ומנין לרבות את הרחוק? ת"ל "בבגד". יכול כל שהוא? נאמר כאן נגע ונאמר להלן נגע, מה נגע האמור להלן כגריס אף כאן כגריס.
9
י׳[י] נמצאת אומר הפשיון הסמוך כל שהוא והרחוק כגריס והחוזר כגריס
10
י״א[יא] "צרעת ממארת" – תן בו מארה ולא תהנה בו. אין לי אלא מוחלט, מוסגר מנין? ת"ל "כי צרעת". אי מה מוחלט ועשאו מוכין טמא ואסור בהנייתו, יכול אף מוסגר? ת"ל "כי צרעת"
11