ספרא, ויקרא דבורא דחובה, פרק יגSifra, Vayikra Dibbura DeChovah, Chapter 13
א׳[א] "או נפש אשר תגע בכל דבר טמא". הזקנים הראשונים היו אומרים, יכול אפילו נגע אדם במגע טומאות יהא חייב? תלמוד לומר 'בנבלת חיה..בנבלת בהמה..בנבלת שרץ" – מה אלו מיוחדים שהן אבות הטומאה, יצא דבר שאין אב הטומאה.
1
ב׳[ב] ר' עקיבא אומר יכול אפילו נגע באוכלין במשקין ובכלי חרס יהא חייב? תלמוד לומר 'בהמה' – מה בהמה מיוחדת שהיא אב הטומאה, יצאו אלו שאינם אבות הטומאה.
2
ג׳[ג] או דבר שאתה למדו בדרך אחד אתה למדו בכל דרכים שיש בו! מה בהמה טמאה מיוחדת שחילק מגעה ממשאה, ומשאה אב הטומאה לטמא-אדם-לטמא-בגדים – אף איני מרבה אלא את כיוצא בה! ואת מה אני מרבה? – את רוב מי חטאת והמרכב; שחילק מגען ממשאם ומשאם אב הטומאה לטמא-אדם-לטמא-בגדים. כשהוא אומר "בכל דבר טמא" – לרבות את מיעוט מי חטאת והמשכב והמושב; ששוה מגען למשאן ועשאן אב הטומאה לטמא-אדם-ולטמא-בגדים. כשהוא אומר "בכל דבר טמא" – לרבות השורף הפרה ופרים והמשלח את השעיר; שאין מטמאין לא במגע ולא במשא. וכשהוא אומר "בכל דבר טמא" – לרבות הסככות והפרעות והקירוי, דברי ר' יהודה.
3
ד׳[ד] "בנבלת חיה…" – מה תלמוד לומר "טמאה"? שיכול, אין לי אלא כולה; כזית מנין? תלמוד לומר "טמאה".
4
ה׳[ה] "בנבלת בהמה…" – מה תלמוד לומר "טמאה"? שיכול, אין לי אלא נבלה עצמה; קרנה, שערה, חבורה מנין? תלמוד לומר "טמאה".
5
ו׳[ו] "בנבלת שרץ…" – מה תלמוד לומר "טמא"? שיכול, אין לי אלא בשרו; דמו, צרופו, ערובו מנין? תלמוד לומר "טמא".
6
ז׳[ז] "ונעלם ממנו" – ונעלמה ממנו טומאה. או יכול ונעלם ממנו מקדש? תלמוד לומר "ונעלם ממנו והוא טמא" – על העלם טומאה הוא חייב ואינו חייב על העלם מקדש, דברי רבי עקיבא. ר' אליעזר אומר, "השרץ..ונעלם ממנו" – על העלם שרץ הוא חייב ואינו חייב על העלם מקדש. ר' ישמעאל אומר, "ונעלם ממנו..ונעלם ממנו" שתי פעמים לחייב על העלם טומאה ועל העלם מקדש.
7
ח׳[ח] "או כי יגע בטומאת אדם". 'אדם' – זה המת. "בטומאת אדם" – זה טמא מת. "טמאתו" – לרבות זבים וזבות נדות ויולדות. אין לי אלא ימי חומרן; ימי קולן מנין? תלמוד לומר "לכל טמאתו". "אשר יטמא" – לרבות בועל נדה. "בה" – לרבות הבולע נבלת עוף הטהור.
8
ט׳[ט] אם נאמרו הקלות למה נאמרו החמורות? אילו נאמרו הקלות הייתי אומר: על הקלות – עולה ויורד, על החמורות – בקבועה! צריך לומר החמורות. או אילו נאמרו החמורות ולא נאמרו הקלות הייתי אומר: על החמורות יהא חייב ועל הקלות יהא פטור! צריך לומר הקלות וצריך לומר החמורות.
9
י׳[י] ומנין שאינו מדבר אלא בטומאת מקדש וקדשיו? הזהיר וענש על ידי טומאה וחייב קרבן על הטומאה. מה ענוש ואזהרה אמורים להלן – על ידי טומאה בטומאת מקדש וקדשיו, אף קרבן שחייב כאן – על ידי טומאה בטומאת מקדש וקדשיו.
10
י״א[יא] ומנין שאינו חייב עד שיהיה בה ידיעה בתחלה וידיעה בסוף והעלם בינתיים? תלמוד לומר "ונעלם ממנו..ונעלם ממנו" – שני פעמים, דברי ר' עקיבא. רבי אומר "ונעלם ממנו" מכלל ידיעה; "והוא ידע" – הרי שתי ידיעות.
11