ספרא, ויקרא דבורא דחובה, פרק בSifra, Vayikra Dibbura DeChovah, Chapter 2
א׳[א] "לאשמת העם" – הרי משיח כצבור; מה צבור אינו מביא אלא על העלם דבר עם שגגת המעשה, אף משיח לא יביא אלא על העלם דבר עם שגגת המעשה. הלא דין הוא! צבור מוצא מכלל היחיד ומשיח מוצא מכלל היחיד; מה צבור אינו מביא אלא על העלם דבר עם שגגת המעשה, אף משיח לא יביא אלא על העלם דבר עם שגגת המעשה!
1
ב׳[ב] או כלך לדרך זו! נשיא מוצא מכלל היחיד ומשיח מוצא מכלל היחיד; מה נשיא מביא על שגגת המעשה, אף משיח יביא על שגגת המעשה!
2
ג׳[ג] נראה למי דומה. אם דומה לצבור נלמדנו מן הצבור ואם דומה לנשיא נלמדנו מן הנשיא: צבור בפר ואינו מביא אשם תלוי, ומשיח בפר ואינו מביא אשם תלוי; מה צבור אינו מביא אלא על העלם דבר עם שגגת המעשה, אף משיח – לא יביא אלא על העלם דבר עם שגגת המעשה!
3
ד׳[ד] או כלך לדרך זה! נשיא מביא שעירה לעכו"ם ומביא אשם ודאי, ומשיח מביא שעירה לעכו"ם ומביא אשם ודאי; מה נשיא מביא על שגגת המעשה, אף משיח – יביא על שגגת המעשה! תלמוד לומר "לאשמת העם" – הרי משיח כצבור; ומה הצבור אינו מביא אלא על העלם דבר עם שגגת המעשה, אף משיח – לא יביא אלא על העלם דבר עם שגגת המעשה.
4
ה׳[ה] אי מה צבור אם הורו ועשו אחרים על פיהם חייבים, יכול אף משיח אם הורה ועשו אחרים על פיו יהיה חייב? תלמוד לומר "והקריב על חטאתו אשר חטא" – על מה שחטא הוא מביא ואינו מביא על מה שחטאו אחרים.
5
ו׳[ו] "והקריב על חטאתו" – מלמד שהוא מביא על חטאתו משעבר. שיכול, הלא דין הוא! מה אם הנשיא – שהוא מביא על שגגת המעשה – אינו מביא על חטאתו משעבר, משיח – שאינו מביא על שגגת המעשה – אינו דין שלא יביא חטאתו משעבר?! תלמוד לומר "והקריב על חטאתו" – מלמד שהוא מביא על חטאתו משעבר.
6
ז׳[ז] יכול חטא עם הצבור יביא פר לעצמו? ודין הוא! נשיא מוצא מכלל היחיד (ס"א הצבור, וכן בהמשך) ומשיח מוצא מכלל היחיד; מה נשיא חטא לעצמו – מביא לעצמו, חטא עם הצבור – מתכפר לו עם הצבור; אף משיח חטא לעצמו – מביא לעצמו; חטא עם הצבור – מתכפר לו עם הצבור!
7
ח׳[ח] לא! אם אמרת בנשיא – שמתכפר לו עם הצבור ביום הכפורים! תאמר במשיח שאין מתכפר לו עם הצבור ביום הכפורים?! הואיל ואין מתכפר לו עם הצבור ביום הכפורים – יביא פר לעצמו! תלמוד לומר "אשר חטא". הא כיצד? חטא לעצמו – מביא לעצמו; חטא עם הצבור – מתכפר לו עם הצבור.
8