ספרא, ויקרא דבורא דחובה, פרק הSifra, Vayikra Dibbura DeChovah, Chapter 5
א׳[א] "ואת עור הפר ואת כל בשרו על ראשו ועל כרעיו וקרבו ופרשו והוציא…" – מלמד שהוא מוציאו כולו כשהוא שלם.
1
ב׳[ב] יכול יוציאנו שלם וישרפנו שלם? תלמוד לומר 'ראשו וכרעיו' – מה ראשו וכרעיו אמורים להלן (ויקרא א, ח-ט) על ידי ניתוח, אף כאן – על ידי ניתוח. אי מה 'ראשו וכרעיו' אמורין להלן על ידי הפשט, אף כאן על ידי הפשט? תלמוד לומר "וקרבו ופרשו".
2
ג׳[ג] "והוציא את כל הפר אל מחוץ למחנה" (ויקרא ד, יב) – חוץ לשלש מחנות. או יכול חוץ למחנה אחת? כשהוא אומר בעדה (ויקרא ד, כא) "אל מחוץ למחנה" שאין תלמוד לומר, שכבר נאמר (שם) "ושרף אותו כאשר שרף את הפר הראשון", ואם כן למה נאמר "אל מחוץ למחנה"? – ליתן לו מחנה שניה.
3
ד׳[ד] וכשהוא אומר בדשן (ויקרא ו, ד) "אל מחוץ למחנה" שאין תלמוד לומר, שכבר נאמר (ויקרא ד, יב) "אל מקום טהור אל שפך הדשן", ואם כן למה נאמר (ויקרא ד, יב) "אל מחוץ למחנה"? – ליתן לו מחנה שלישית.
4
ה׳[ה] "אל מקום טהור" – שיהיה מקומו טהור. ואם טמא – יטהרנו. שיהיה מקום מתוקן להם לכך. "אֶל שֶׁפֶךְ הַדֶּשֶׁן" – שיהיה שם דשן, שיקדום את הדשן, ששם יהיו נותנים את הדשן. ר' אליעזר בן יעקב אומר שיהיה מקומו משופך.
5
ו׳[ו] "וְשָׂרַף אֹתוֹ" – כשר ולא הפסול. "על עצים באש" מה תלמוד לומר? שיכול, הואיל ונאמרה שריפה בפנים ונאמרה שריפה בחוץ: מה שריפה אמורה בפנים – בעצים כשרים למערכה, אף שריפה אמורה בחוץ – בעצים כשרים למערכה… תלמוד לומר "עצים" – לרבות כל משמע; "עצים" – אפילו בקש, אפילו בתבן, אפילו בגבבא. "בָּאֵשׁ" – ולא בסיד ולא ברמץ. "…יִשָּׂרֵף" – אף על פי שאין שם דשן. "יִשָּׂרֵף" – עד שמצית האור בגופו.
6