ספרא, ויקרא דבורא דחובה, פרק וSifra, Vayikra Dibbura DeChovah, Chapter 6

א׳[א] "וסמכו זקני" – יכול זקנים מן השוק? תלמוד לומר 'זקני עדה'. אי 'זקני עדה' יכול כל הזקנים שבעדה? תלמוד לומר "העדה" – המיוחדים שבעדה.

ב׳[ב] וכמה הן? "וסמכו" – שנים; "זקני" – שנים; אין בית דין שקול – הרי חמשה, דברי ר' יהודה. ר' שמעון אומר, "וסמכו זקני" – שנים; ואין בית דין שקול – הרי שלשה.

ג׳[ג] "ידיהם" – ידי כל אחד ואחד (נ"א כל יחיד ויחיד). "ידיהם על ראש הפר" – פר טעון סמיכה ואין שעירי עכו"ם טעונים סמיכה, דברי ר' יהודה. ר' שמעון אומר פר טעון סמיכה בזקנים ואין שעירי עכו"ם טעונים סמיכה בזקנים; שר' שמעון אומר כל חטאת ציבור שדמה נכנס לפנים טעונה סמיכה.

ד׳[ד] "ושחט את הפר לפני השם" – בצפון. נאמר כאן 'פני פרוכת' (ויקרא ד, יז) ונאמר להלן (ויקרא ד, ו) 'פני פרוכת'. מה 'פני פרוכת' אמור להלן – "פרוכת הקדש", אף 'פני פרוכת' האמור כאן – פני פרוכת הקדש.

ה׳[ה] "וְעָשָׂה..כַּאֲשֶׁר עָשָׂה..וְכִפֶּר" מה תלמוד לומר? לכפול את ההזיות; ללמד שאם חסר אחת מן המתנות – לא עשה כלום. יכול, אין לי אלא מתן-שבע שאם חסר אחת מהן לא עשה כלום – שכן מתן-שבע מעכבות בכל מקום; ומנין למתן-ארבע אם חסר אחת מהן לא עשה כלום? תלמוד לומר "כֵּן יַעֲשֶׂה".

ו׳[ו] "וְעָשָׂה לַפָּר" – לרבות פר יום הכפורים; "כַּאֲשֶׁר עָשָׂה לְפַר" לרבות פר כהן משיח; "הַחַטָּאת" – לרבות שעירי עכו"ם. יכול שאני מרבה שעירי רגלים? תלמוד לומר "לו". ומה ראית לרבות שעירי עכו"ם ולהוציא שעירי רגלים? אחר שריבה הכתוב מיעט! מרבה אני שעירי עכו"ם שהן באים על עבירת מצוה ידועה, ומוציא שעירי רגלים שאין באים על עבירת מצוה ידועה.

ז׳[ז] "וְכִפֶּר עֲלֵהֶם" – אף על פי שלא סמכו. "וְנִסְלַח לָהֶם" – אף על פי שלא נתן בשירי הדם. מה ראית להכשיר בסמיכה ובשירי הדם ולפסול בהזיות? אחר שריבה הכתוב מיעט! מפני מה אני מכשיר בסמיכה ובשירי הדם – שאין מעכבין את הכפרה, ופוסל אני בהזיות – שהן מעכבים (נ"א מעכבות) את הכפרה.

ח׳[ח] "והוציא את הפר אל מחוץ למחנה" – חוץ לשלש מחנות. "ושרף אתו כאשר שרף את הפר הראשון" – הא מכאן אתה אומר: פר משיח ופר עדה עומדים – פר משיח קודם לפר עדה לכל מעשיו.

ט׳[ט] יכול אף שעירי עכו"ם יקדמוהו? ודין הוא! אם פר יחיד קודמו, פר ושעיר לא יקדמוהו?! תלמוד לומר 'פר' – פר ראשון ואין שעירי עכו"ם ראשונים.

י׳[י] או אינו אלא פר ישרף ואין שעירי עכו"ם נשרפים? תלמוד לומר "חטאת הקהל" – בנין אב לכל חטאת הקהל שישרפו.

י״א[יא] והלא שעירי רגלים שהן חטאת הקהל, יכול ישרפו? תלמוד לומר "הוא". ומה ראית לרבות שעירי עכו"ם ולהוציא שעירי הרגלים? אחר שריבה הכתוב מיעט! מרבה אני שעירי עכו"ם שהן באים על עבירת מצוה ידועה, ומוציא אני שעירי רגלים שאין באים על עבירת מצוה ידועה.

י״ב[יב] והלא פר יום הכפורים אינו בא על עבירת מצוה ידועה וטעון שריפה! מה זה מיוחד שדמו נכנס לפנים, יצאו אלו שאין דמם נכנס לפנים.

י״ג[יג] "חטאת" (ויקרא ד, כד) – שיהיו כל מעשיה לשם חטאת. "הוא" (שם) – פרט לכששחטו שלא לשמו.