ספרא, ויקרא דבורא דחובה, פרשה יגSifra, Vayikra Dibbura DeChovah, Section 13
א׳[א] "והיה" – מיד מה יעשה? "והשיב". אי "והשיב…ושלם" (ויקרא ה, כג-כד) – יכול יהיה משיב ומשלם? ואל תתמה! שהרי הגנב משלם תשלומי כפל! אם טבח ומכר משלם ד' וה'! תלמוד לומר 'גְּזֵלָה' – גזילה הוא משלם ואין משיב ומשלם.
1
ב׳[ב] "וְהֵשִׁיב אֶת הַגְּזֵלָה אֲשֶׁר גָּזָל" – מה תלמוד לומר "אשר גזל"? שיכול ישלם חומש ואשם על מה שגזל אביו תלמוד לומר "אשר גזל".
2
ג׳[ג] יכול לא ישיב כל עיקר? תלמוד לומר "את הגזלה". מה תלמוד לומר "אֲשֶׁר עָשָׁק"? שיכול ישלם חומש ואשם על מה שעשק אביו? תלמוד למר "אֲשֶׁר עָשָׁק" – על מה שעשק הוא משלם ולא על מה שעשק אביו.
3
ד׳[ד] יכול לא ישיב כל עיקר? תלמוד לומר "אֶת הָעֹשֶׁק". "אֶת הַפִּקָּדוֹן…" – מה תלמוד לומר "אֲשֶׁר הָפְקַד אִתּוֹ"? כל זמן שעמו – ישיבנו. אין עמו – משיב דמיו.
4
ה׳[ה] ועדיין אני אומר אימתי אינו משלם חומש ואשם על מה שגזל אביו – בזמן שלא נשבע, לא הוא ולא אביו; נשבע – הוא ולא אביו, אביו ולא הוא, הוא ואביו – מנין? תלמוד לומר "אשר גזל..אשר עשק..אשר הפקד אתו..אשר מצא".
5
ו׳[ו] עדיין אני אומר עד מתי הוא משלם קרן על גזל אביו – בזמן שנשבע הוא ואביו. הוא ולא אביו, אביו ולא הוא, לא הוא ולא אביו מנין? תלמוד לומר 'הגזל..עושק..והפקדון..והאבדה ישתלמו' [ובגמרא גרס יש תלמוד] – מכל מקום.
6
ז׳[ז] מנין ליתן את האמור למעלה למטה? תלמוד לומר "מִכֹּל אֲשֶׁר יִשָּׁבַע עָלָיו לַשֶּׁקֶר". "מִכֹּל אֲשֶׁר יִשָּׁבַע עָלָיו לַשֶּׁקֶר" – עד שיהא מתכוין לו. מכאן אתה אומר שחייב על זדון שבועה ועל שגגתה. מה הוא חייב על זדונה? אשם בכסף שקלים.
7
ח׳[ח] "עליו לשקר..ושלם" – ואין משלם אלא לאחר שבועה. והלא דין הוא! ומה אם הטוען טענת גנב – שמשלם תשלומי כפל – אין משלם אלא לאחר שבועה, זה – שאין משלם תשלומי כפל – אינו דין שאינו משלם אלא לאחר שבועה?! לא! אם אמרת בטוען טענת גנב – שאינו משלם חומש ואשם! תאמר בזה שמשלם חומש ואשם! הואיל ומשלם חומש ואשם – ישלם לפני שבועה ולאחר שבועה! תלמוד לומר "עליו לשקר..ושלם" – ואין משלם אלא לאחר שבועה.
8
ט׳[ט] "וְשִׁלַּם אֹתוֹ" – אותו הוא משלם ואין משלם תשלומי כפל. והלא דין הוא! ומה אם הטוען טענת גנב – שאין משלם חומש ואשם – משלם תשלומי כפל, זה – שמשלם חומש ואשם – אינו דין שישלם תשלומי כפל?! תלמוד לומר "וְשִׁלַּם אֹתוֹ" – אותו הוא משלם ואינו משלם תשלומי כפל.
9
י׳[י] אוציא את תשלומי כפל ולא אוציא את תשלומי ד' וה'? תלמוד לומר "בְּרֹאשׁוֹ" – בראשו הוא משלם, ואינו משלם תשלומי כפל ולא תשלומי ד' וה'.
10
י״א[יא] קל וחומר לטוען טענת גנב שישלם חומש ואשם! ומה זה – שאין משלם תשלומי כפל – משלם חומש ואשם, הטוען טענת גנב – שמשלם תשלומי כפל – אינו דין שישלם חומש ואשם?! תלמוד לומר "בְּרֹאשׁוֹ וַחֲמִשִׁתָיו יֹסֵף עָלָיו" – המשלם בראש מוסיף חומש, ואין המשלם תשלומי כפל ותשלומי ד' וה' מוסיף חומש.
11
י״ב[יב] "וַחֲמִשִׁתָיו" – מלמד שמוסיף חומש על חומש; עד שיתמעט הקרן משוה פרוטה. "יֹסֵף עָלָיו" – שיהא הוא וחומשו חמשה. "לַאֲשֶׁר הוּא לוֹ יִתְּנֶנּוּ בְּיוֹם אַשְׁמָתוֹ" – ולא יתננו לשלוחו שיולך לו. יכול לא יתן לשליח בית דין וליורש? תלמוד לומר "יִתְּנֶנּוּ".
12
י״ג[יג] "ביום אשמתו": בית שמאי אומרים ילקה בחסר ויתיר ובית הלל אומרים כשעת הוצאה רבי עקיבא אומר כשעת התביעה.
13
י״ד[יד] 'והביא את אשמו' – אף לאחר יום הכפורים. "איל" – קשה, בן שתי שנים. 'צאן' – לרבות כל משמע; 'צאן' – אף חרש, אף שוטה, אף ננס. "מן הצאן" – ולא הפלגס. "בערכך" – מה 'ערכך' האמור להלן (ויקרא ה, טו) בכסף שקלים, אף 'ערכך' האמור כאן – בכסף שקלים. "לאשם" – שיהיה מפריש מעות לשם אשם.
14