ספרא, ויקרא דבורא דחובה, פרשה חSifra, Vayikra Dibbura DeChovah, Section 8
א׳[א] אילו אמר "וְשָׁמְעָה", יכול האומר לחברו "נלך ונעבד עכו"ם" יהא חייב? הין?! אם האומר אינו חייב, השומע יהא חייב?! זה יוכיח שהאומר אינו חייב והשומע חייב!
1
ב׳[ב] אף אתה אל תתמה על האומר לחברו "נלך ונעבד עכו"ם" שאף על פי שהוא אינו חייב, השומע חייב! תלמוד לומר "וְשָׁמְעָה קוֹל אָלָה" – ואין אלה אלא שבועה. וכן הוא אומר (במדבר ה, כא) "וְהִשְׁבִּיעַ הַכֹּהֵן אֶת הָאִשָּׁה בִּשְׁבֻעַת הָאָלָה". אין לי אלא שבועה שיש עמה אלה; מנין לעשות שבועה שאין עמה אלה כשבועה שיש עמה אלה? תלמוד לומר 'ושמעה אלה'/'ושמעה קול' – לעשות שבועה שאין עמה אלה כשבועה שיש עמה אלה.
2
ג׳[ג] רבי עקיבא אומר אין לי אלא מפי אחרים מזיד. מנין מפי אחרים שוגג? מפי עצמו מזיד? מפי עצמו שוגג? תלמוד לומר "וְהוּא עֵד אוֹ רָאָה אוֹ יָדָע אִם לוֹא יַגִּיד וְנָשָׂא עֲוֹנוֹ" – לרבות את כולן.
3
ד׳[ד] שלח להן ביד בנו, ביד עבדו, ביד שלוחו; או שאמר להם הנתבע "משביעני עליכם אם יודעים אתם לו עדות שתבואו ותעידיהו" – יכול יהיו חייבים? תלמוד לומר "וְשָׁמְעָה קוֹל אָלָה וְהוּא עֵד" – עד שישמעו מפי התובע.
4
ה׳[ה] אמר לשנים "משביעני עליכם איש פלוני ופלוני אם יודעים אתם לי עדות שתבואו ותעידוני" והן שיודעים לו עדות עד-מפי-עד או שהיה אחד מהן קרוב או פסול – יכול יהיו חייבים? תלמוד לומר "וְשָׁמְעָה קוֹל אָלָה וְהוּא עֵד" – בזמן שהן כשרים לעדות, לא בזמן שהן פסולים מן העדות.
5
ו׳[ו] עמד בבית הכנסת ואמר "משביעני עליכם אם יודעים אתם לי עדות שתבואו ותעידוני" – יכול יהיו חייבים? תלמוד לומר "וְשָׁמְעָה קוֹל אָלָה וְהוּא עֵד" – עד שיהיה מתכוין להם.
6
ז׳[ז] "משביעני עליכם כשתדעו לי עדות שתבואו ותעידוני" – יכול יהיו חייבים? תלמוד לומר "וְשָׁמְעָה קוֹל אָלָה וְהוּא עֵד" – בזמן שקדמה עדות לשבועה, לא בזמן שקדמה שבועה לעדות.
7
ח׳[ח] ומנין שאין מדבר אלא בתביעת ממון? אמר ר' אליעזר: נאמר כאן אוין ונאמר אוין בפקדון (ויקרא ה, כג). מה אוין אמורים בפקדון אינו מדבר אלא בתביעת ממון, אף אוין אמורים כאן – לא ידבר אלא בתביעת ממון. אוין דרוצח יוכיחו! שהן אוין ואינו מדבר בתביעת ממון!
8
ט׳[ט] דנים אוין שיש עמהם שבועה מאוין שיש עמהם שבועה ואל יוכיחו אויי רוצח שאין עמהם שבועה! אויי סוטה יוכיחו! שהן אוין ויש עמהם שבועה ואינו מדבר בתביעת ממון!
9
י׳[י] דנים אוין שיש עמהם שבועה ואין עמהם כהן מאוין שיש עמהם שבועה ואין עמהם כהן ואל יוכיחו אויי רוצח שאין עמהם שבועה, ואל יוכיחו אויי דסוטה – שאף על פי שיש עמהם שבועה – יש עמהם כהן.
10