ספרא, ויקרא דבורא דנדבה, פרק יטSifra, Vayikra Dibbura DeNedavah, Chapter 19
א׳[א] "והקריב מזבח השלמים" (ויקרא ג, ג) – אף על פי ששחטן שלא לשמו. "מזבח השלמים" (ויקרא ג, ט) – אף על פי שלא סמך עליהן. "אשה" – לשם אשים; "לה'" – לשם מי שעשה את העולם.
1
ב׳[ב] "חלבו האליה" – להביא את החלב הסמוך לאליה; זה חלב שבין הפקוקלות, דברי ר' עקיבא. ר' יהודה אומר "חלבו האליה" – הוקש אליה לחלב; מה החלב בשני לאוין אף האליה בשני לאוין.
2
ג׳[ג] "אליה" – יכול יקיים בה מצות אליה? תלמוד לומר "תמימה". אי "תמימה" יכול יטלנו עם השדרה? תלמוד לומר "לְעֻמַּת הֶעָצֶה". אי "לְעֻמַּת הֶעָצֶה" יכול לא יכנס לפנים מן העצה? תלמוד לומר "יסירנה" – יכנס לפנים מן העצה.
3
ד׳[ד] "את החלב המכסה את הקרב ואת כל החלב אשר על הקרב" מה תלמוד לומר? שיכול יתרבה בחלב הדפנות; ודין הוא! מה אם בן הבקר – שנתרבה בנסכים – נתמעט בחלב הדפנות, בן הצאן – שנתמעט בנסכים – אינו דין שנתמעט בחלב הדפנות?! לא! אם אמרת בבן הבקר – שנתמעט באליה, תאמר בבן הצאן שנתרבה באליה?! הואיל ונתרבה באליה – יתרבה בחלב הדפנות! תלמוד לומר "את החלב המכסה את הקרב ואת כל החלב אשר על הקרב ואת שתי הכליות…" – אין לך אלא מה שאמור בענין. משום ר' ישמעאל אמרו לפי שיצא לדון בדבר החדש החזירו הכתוב לכללו.
4
ה׳[ה] "והקטירו" – שלא יערב חלבים בחלבים. "לחם אשה לה'" – למד על החלבים שהן קרוים "לחם".
5