ספרי דאגדתא על מגילת אסתר, מדרש אבא גוריון ה׳Sifrei Aggadah on Esther, Midrash Abba Guryon 5
א׳[אסתר ה יד] ותאמר לו זרש אשתו. אמר ר' אלעזר אמר ר' חנינא שלש מאות וששים בעלי עצה היו לו לאותו רשע, וכולם לא היו יודעים כזרש אשתו, אמרה לו אדם זה שאתה אומר אם מזרע היהודים הוא לא תוכל לו, אלא בחכמה, אם תפילהו לכבשן האש, כבר עלו מתוכו חנניה מישאל ועזריה, ואם לבית האסורים תאסרהו, כבר יצא מתוכו יוסף, ואם במולא תסיק תחתיו, כבר התחנן מנשה ונעתר לו הקב"ה ונפק ממנה, ואם במדברא תגיליניה, כבר פרו ורבו בו, ואם תעויר עיניו, סגיאן דקטל שמשון כד עויר, אלא צלוב יתיה על צליבא דלא אשכחן דשיזיב מניה. מיד וייטב הדבר לפני המן ויעש העץ. נטל ארז מגינת הביתן ארכו חמשים אמה ורחבו שתים עשרה אמה, ויש אומרים פרשנדתא בנו היה הגמון בקרדוניא והביא מתיבתו של נח. והוציאו בהלל וזמר והכינו על פתח ביתו, ואמר למחר בשעת קריאת שמע של שחרית אתלה מרדכי עליו, וכיון שהכינו מדד עצמו עליו, השיבתו בת קול ואמרה נאה לך העץ, מתוקן לך העץ מששת ימי בראשית, מיד הלך לבית המדרש ומצאו לו למרדכי יושב, וראשי התינוקת מפולשין באפר ושקים במתניהם וסופדים ובוכים, וציוה ומנה אותם ומצאם כ"ב אלף, ונתן קולרין בצואריהן ושלשלות ברגליהן, והפקיד עליהם שומרים, ואמר הללו אני שוחט תחלה, ואחר כך אני תולה את מרדכי, ואמותן היו מביאות להם לחם ומים, ואומרות להם בנינו אכלו ושתו קודם שתמותו, ומניחים ידיהם על ספריהם, ונשבעים בחיי מרדכי רבינו, לא נאכל ולא נשתה, אלא בתעניתינו נמות עייפים, והיה כל אחד גולל ספרו ונותנו לרבו, ואומרים סבורים היינו שבזכות התורה נאריך ימים, שנאמר כי היא חייך ואורך ימיך (דברים ל כ), ועכשיו שלא זכינו טול ספרך מידינו, מיד צעקו כולם צעקה גדולה ומרה, ואמותיהן גועות כפרות מבחוץ, ובניהם כעגלים מבפנים, עד שעלתה צעקתם וצעקת אבות העולם למרום, בסוף ג' שעות בלילה נשמעה בכייתם לפני הקב"ה, אמרו מלאכי השרת לפני הקב"ה רבש"ע קול גדיים וכבשים אנו שומעין, באותה שעה עמד משה רבינו בבכיה לפני הקב"ה ואמר, רבש"ע גלוי וידוע לפניך שלא קול גדיים וכבשים הם, אלא קול קטני עמך ישראל ששרויין בתענית היום ג' ימים, ואסורין בקולרין ובשלשלת של ברזל, ולמחר עומדין בשחיטה כגדיים וכבשים, ולב אויב שמח עליהם, באותה שעה נתגלגלו רחמים של הקב"ה, ושיבר החותמות וקרע האיגרות, וגידע קרן רשע, והשיב מחשבתו הרעה בראשו, והרים קרן ישראל והצמיח להם ישועה. אמר ר' חלבו אין העולם מתקיים אלא בהבל פיהם של תינוקת של בית רבן, ואף מחשבתו של המן הרשע לא ביטלה אלא בשבילם, שנאמר מפי עוללים ויונקים יסדת עוז (תהלים ח ג), ועליהם נתנבא שמואל ומה קול הצאן הזה באזני (ש"א טו יד), ואין עוז אלא תורה, שנאמר ה' עוז לעמו יתן (תהלים כט יא), ואומר סורו ממני כל פועלי און כי שמע ה' קול בכיי (שם ו ט), וששו עליונים ושמחו תחתונים, והודו ושבחו למי שאמר והיה העולם, שנאמר יודוך עמים אלהים יודוך עמים כולם (שם סז ו).
1