ספרי במדבר ק״יSifrei Bamidbar 110
א׳וידבר ה' אל משה [וגו'] בבואכם אל הארץ אשר אני מביא אתכם שמה ר' ישמעאל אומר שינה הכתוב ביאה זו מכל ביאות שבתורה. שבכל ביאות שבתורה אומר והיה כי תבואו אל הארץ והיה כי יביאך, וכאן הוא אומר בבואכם. ללמדך שכיון שנכנסו לארץ מיד נתחייבו בחלה. אשר אני מביא אתכם שמה מכאן אתה אומר פירות חו"ל שנכנסו לארץ חייבים בחלה (ובמעשר). יצאו מכאן לשם, ר' אליעזר מחייב ור' עקיבא פוטר. ר' יהודה אומר (אפילו) פירות חו"ל שנכנסו לארץ ר' אליעזר פוטר, שנאמר והיה באכלכם מלחם הארץ. [ ור' עקיבא מחייב שנאמר שמה]. [מלחם הארץ] למה נאמר לפי שהוא אומר ראשית עריסותיכם, שומע אני אף שאר פירות במשמע. הרי אתה דן, נאמר כאן לחם (עוני) ונאמר להלן לחם. מה לחם האמור להלן חמשת המינים אף לחם האמור כאן חמשת המינים. ואלו הן חטים ושעורים וכוסמין ושבולת שועל ושיפון (יצאו אורז ודוחן והפרגים והשומשומים שאין באים לידי חימוץ אלא לידי סרחון). הרימו תרומה לה' בתרומה גדולה הכתוב מדבר. או אינו אלא, בתרומת חלה. כשהוא אומר חלה תרימו תרומה הרי חלה אמורה, הא מה אני מקיים תרימו תרומת ה', בתרומה גדולה הכתוב מדבר, דברי ר' יאשיה. ר' יונתן אומר לפי שהוא אומר ראשית דגנך תירושך ויצהרך חובה. אתה או מר חובה זו אינו אלא רשות, תלמוד לומר תרימו תרומה לה'. [תתנו את כל תרומת ה' חובה ולא רשות]. כתרומת גרן כן תרימו אותה מה תרומת גרן אחת [לאלף] אף חלה אחת [לאלף] מה תרומת גרן מדמעת ועולה באחד ומאה (אף זו אם נפלה לתוך מאה מדמעת) וחייבים בחומש, אף תרומת חלה כיוצא בה, דברי ר' יאשיה. [אמר לו] ר' יונתן (אומר) אתה מקישה לתרומת גרן סתומה, אני אקישה לתרומת מעשר המפורשת. (אומר לו) ותנטל אחת מעשרה. (אמר לו תנטל) אמר לו הרי הוא אומר כתרומת גרן כן תרימו אותה, לתרומת גרן הקשתה ולא הקשתה לתרומת מעשר. ראשית עריסותיכם שומע אני אף עיסת תרומה ועיסת מעשר שני במשמע. ת"ל חלה. תרימו תרומה את שמורם קדש והשאר חולין, ולא שזה וזה קדש. אבל אמרו עיסת מעשר שני בירושלים חייבת בחלה:
1
ב׳[מראשית עריסותיכם למה נאמר לפי שהוא אומר] והיה באכלכם מלחם מארץ שומע אני אף הקמחים במשמע, תלמוד לומר מראשית עריסותיכם משיתערס. מכאן אמרו אוכלים ארעי מן העיסה עד שתתגלגל בחטים ותיטמטם בשעורים. (בלבלה) [גלגלה] בחטים וטימטמה בשעורים, האוכל ממנה חייב מיתה (כאן) [כיון] שנותנת מים מגבהת חלתה, ובלבד שתהא שם חמשת רבעים קמח ועוד, כדי שיהיה [מהן] כשיעור שאין מפרישין (קמח מן החלה) [חלה מן הקמח]. איזו היא גמר מלאכתה קרימתה בתנור, דברי רבי עקיבא. רבי יוחנן בן נורי אומר עד שיתגלגל בחטים ומטמטם בשעורים. הרי שלא הפריש חלה מן העיסה שומע אני שלא יפריש מן הלחם ת"ל והיה באכלכם מלחם הארץ. מראשית עריסותיכם למה נאמר לפי שהוא אומר ראשית עריסותיכם שומע אני הראשונה שבעיסות תלמוד לומר מראשית עריסותיכם מקצתה ולא כולה. מראשית עריסותיכם להביא לקט שכחה ופאה שחיבים בחלה. שהיה בדין, ומה שאר הפירות שחייבים במעשר פטורים מן החלה לקט שכחה ופאה שפטורים מן המעשר אין דין שיהיו פטורים מן החלה. ת"ל מראשית עדיסותיכם להביא לקט שכחה ופאה שחיבים בחלה. (מראשית) [ראשית] עריסותיכם (להביא) [להוציא] שאר פירות שפטורים מן החלה. שהיה בדין, ומה לקט שכחה ופאה שפטורים מן המעשר חייבים בחלה, שאר פירות שחייבים במעשר אינו דין שיהיו חייבים בחלה. ת”ל לחם, מה לחם האמור להלן מחמשת המינים אף לחם האמור כאן מתמשת המינים. תתנו לה' תרומה - למה נאמר? לפי שהוא אומר: תרימו תרומה, אבל לא שמענו שיעור חלה? תלמוד לומר: תתנו לה' תרומה - עד שיהא בה כדי (תרומה) [מתנה] לכהן. מכאן אמרו: שיעור חלה של בעל הבית אחד מכ"ד ונחתום אחד ממ"ח, לפי שהאיש אינו יפה (ושל אשה) [והאשה] עינה רעה (ובית פחות) [וכשתפחות] לא תפחות ממ"ח, לכך נאמר: תתנו לה' תרומה - עד שיהיה בה כדי מתנה לכהן. מכאן אמרו: בעל הבית שעושה משתה לבנו - אחד מארבעה ועשרים, והאשה שהיא עושה ומוכרת בשוק - אחד מארבעים ושמונה. נטמאת עיסתה שוגגת או אונסת - אחד מארבעים ושמונה. נטמאת מזידה - נוטלת אחד מכ"ד, כדי שלא יהא חוטא נשכר. רבי שמעון בן יוחאי אומר: אפילו לא עלה בידו אלא אחד מששים יצא, ובלבד שלא יתכוין. לדורותיכם להביא את עיסת שביעית שהיא חיבת בחלה. שהיה בדין ומה שאר פירות שחייבים במעשר פטורים מן החלה, עיסת שביעית שפטורה מן המעשר אינו דיו שתהא פטורה מן החלה. והרי לקט שכחה ופאה יוכיחו שפטורים מו המעשר חייבים בחלה והן יוכיחו לעיסת שביעית שאף על פי שפטורה מן המעשר שתהא חיבת בחלה. לא, אם אמרת בלקט שכחה ופאה שמינם חיבת במעשרות לפיכך חייבים בחלה, תאמר בעיסת שביעית שמינם פטורים מן המעשרות לפיכך תהיה פטורה מן החלה. תלמוד לומר לדורותיכם להביא אה עיסת שביעית שתהא חיבת בחלה. מכאן אמרו האוכל מעיסת שביעית עד שלא הורמה חלתה חיב מיתה.
2