ספרי במדבר קט״זSifrei Bamidbar 116
א׳ויאמר ה׳ אל אהרן אתה ובניך ובית אביך אתה תשאו את עון המקדש רבי ישמעאל אומר למי הדבר מסור לאותו [מזהירים]. [תשאו את עון המקדש] ר' יאשיה אומר מנין אתה אומר שאם זרק את הדם (כראוי) ואינו יודע לשם מי זרקו והקטיר את החלב (כראוי) ואינו יודע לשם מי הקטירו שהכהנים נושאים עון על כך, ת"ל אתה ובניך ובית אביך אתך תשאו את עון המקדש. ר' יונתן אומר מנין אתה אומר שאם זכה בבשר קודם זריקת דמים בחזה ושוק קודם הקטר חלבים שהכהנים נושאים עון על כך, ת"ל ואתה ובניך אתך תשאו את עון כהונתכם. וכן מצינו שלא נחתם גזר דינם של עלי אלא על שנהגו מנהג בזיון בקדשים, שכן הוא אומר ותהי חטאת הנערים גדולה מאד (שמואל א' ב). וכן מצינו שלא נחתם גזר דינם של אנשי ירושלים אלא על שנהגו מנהג בזיון בקדשים שנאמר (יחזקאל כב) קדשי בזית. ואתה ובניך אתך תשאו את עון כהונתכם (את עון המקדש) זה עון המסור לכהנים. אתה אומר זה עון המסור לכהנים או זה עון המסור לבית דין. כשהוא אומר אתה ובניך אתך תשאו את עוון כהונתכם לכל דבר המזבח, הרי עון המסור לב"ד אמור. הא מה תלמוד לומר תשאו את עוון כהונתכם זה עון דבר הממזר לכהונה. אמרת ישראל לא ישאו עון כהנים אבל לוים ישאו עון כהנים ת"ל והם ישאו עונם. "וגם את אחיך" שומע אני כל ישראל במשמע, ת"ל מטה לוי. שומע אני אף הנשים במשמע ת"ל את אחיך להוציא את הנשים. "הקרב אתך" ר"ע אומר נאמר כאן אתך ונאמר להלן אתך, מה אתך האמור להלן [כאן] בלוים הכתוב מדבר אף אתך האמור (כאן) [להלן] בלוים הכתוב מדבר. (להזהיר את הלוים בשיר על דוכנם). "וילוו עליך וישרתוך" (בעבודתך) [בעבודתם להזהיר את הלוים בשיר על דוכנם] (ימנו) [ושימנו] מהם גזברים ואמרכלים. אתה אומר ישרתוך בעבודתם וימנו מהם גזברים ואמרכלים, או ישרתוך (בעבודתם) [בעבודתך] ת"ל ושמרו משמרתך ומשמרת כל האהל. ועדיין אני אומר ישרתוך בעבודתך ישרתוך בעבודתם, ת"ל ואני לקחתי את אחיכם הלוים מתוך ב"י לכם מתנה נתונים לה'. לה' הם נתונים ולא לכהנים. הא אין עליך כלשון אחרון אלא בלשון ראשון [ישרתוך בעבודתם] ומנה מהם גזברים ואמרכלים. "ואתה ובניך אתך לפני אהל העדות" הכהנים מבפנים והלוים מבחוץ. אתה אומר הכהנים מבפנים והלוים מבחוץ, או אלו ואלו מבפנים. ת"ל ונלוו עליך ושמרו את משמרת אהל מועד, הא מה ת"ל ואתה ובניך אתך לפני אהל העדות, הכהנים מבפנים והלוים מבחוץ. "ושמרו משמרתך ומשמרת כל האהל" זו שאמרנו ישרתוך בעבודתם ומנה מהם גזברים ואמרכלים. אך אל כלי הקדש זה הארון וכה"א ול יבואו לראות כבלע את הקדש, [ואל המזבח זה עבודת המזבח. ולא ימותו גם הם גם אתם מה אתם בעבודת המזבח אף הם בעבודת המזבח.] ר' נתן אומר מכאן רמז לשיר מן התורה אלא שנתפרש ע"י עזרא. ר' יהושע אומר א"צ שהרי כבר נאמר משה ידבר והאלהים יעננו בקול מכאן רמז לשיר מה"ת. אך אל כלי הקדש ואל המזבח לא יקרבו אזהרה. ולא ימותו עונש. אין לי אלא לוים שענושים ומוזהרים על עבודת כהנים, כהנים על עבודת לוים מנין. ת"ל (גם הם) גם אתם. [לוים] מעבודה לחברתה מנין, ת"ל (גם אתם) [גם הם]. וכבר בקש ר' יהושע בן חנניא לסייע את ר' יוחנן בן גודגדא, אמר לו חזור לאחריך שאני מן השוערים ואתה מן המשוררים. רבי אומר א"צ שהרי כבר נאמר אל תכריתו את שבט משפחות הקהתי. אין לי אלא בני קהת בני גרשון ובני מררי מנין. ת"ל (צו את אהרן ואת בניו) [אהרן ובניו יבואו ושמו אותם איש איש על עבודתו ואל משאו. אין לי אלא] לוים שענושים ומוזהרים על עבודת כהנים כהנים על עבודת לוים מנין. ת"ל ובנסע המשכן יורידו אותו הלוים [והזר הקרב יומת.] מעבודה לחברתה מנין ת"ל והחונים לפני המשכן קדמה לפני אהל מועד מזרחה [וגומר והזר הקרב יומת] ומה ת"ל [ולא ימותו] גם הם גם אתם לפי שבא קרח וערער כנגד אהרן הזהיר עליו הכתוב את כל הענין. וילוו עליך זה שאמרנו הכהנים מבפנים והלוים מבחוץ. וזר לא יקרב אליכם למה נאמר לפי שנאמר והזר הקרב יומת עונש שמענו אזהרה מנין ת"ל וזר לא יקרב אליכם. ושמרתם את משמרת הקודש ואת משמרת מזבח הרי זה אזהרה לב"ד של ישראל להזהיר את הכהנים שתהא עבודה כתקנה. שכשעבודה נעשית כתקנה הם כלים את הפורעניות מלבא לעולם. ולא יהיה [עוד] קצף. שאין ת"ל עוד אלא שכבר קצף. כיוצא בו אתה אומר ולא יהיה עוד מבול שאין ת"ל עוד, ומת"ל עוד אלא שכבר היה. כיוצא בו ולא יזבחו עוד את זבחיהם לשעירים שאין ת"ל עוד, ומת"ל עוד אלא שכבר היה. כיוצא בו א"א ולא יקרבו עוד ב"י שאין ת"ל עוד, אלא שכבר קרבו. אף כאן א"א ולא יהיה עוד קצף שאין ת"ל עוד אלא שכבר קצף שנאמר כי יצא הקצף:
1
ב׳ואני הנה לקחתי את אחיכם הלוים מתוך. בני ישראל לכם מתנה נתונים לה', לה' הם מסורים ואין מסורים לכהנים. ואתה ובניך אתך תשמרו את כהונתכם לכל דבר המזבח. מכאן היה ר' אלעזר הקפר ברבי אומר כל דבר המזבח לא התיה אלא בך ובבניך. ולמבית לפרוכת מכאן אמרו מקום היה אחורי בית הפרוכת ששם בודקין יחוסי כהונה. ועבדתם שומע אני מעורבבים ת"ל עבודת מתנה. מה מתנה בפייס אף עבודה בפיס. עבודת מתנה אתן את כהונתכם לעשות אכילת קדשים בגבולים כעבודת מקדש במקדש (מה עבודת מקדש במקדש, מקדש ידיו ואח"כ עובד. אף אכילת קדשים בגבולים מקדש ידיו ואח"כ אוכל.) וכבר נשתהה ר' טרפון לבא לבהמ"ד, א"ל ר' גמליאל מה ראית להשתהות. א"ל שהייתי עובד. א"ל הלא כל דבריך תימה וכי יש עבודה עכשיו. א"ל הרי הוא אומר עבודת מתנה אתן את כהונתכם לעשות אכילת קדשים בגבולים כעבודת מקדש במקדש. רבי אומר לעשות אכילת קדשים בגבולים כעבודת מקדש (במקדש) מה עבודת מקדש במקדש, מקדש ידיו (ורגליו) ואח"כ אוכל אף אכילת קדשים בגבולים מקדש ידיו (ורגליו) ואח"כ אוכל. אי מה להלן ידיו ורגליו [אף אכילת קדשים בגבולים ידיו ורגליו] אמרת מקום שצריך ידיו ורגליו מקדש ידיו ורגליו, מקום שא"צ אלא ידיו אינו מקדש אלא ידיו נמצינו למדין נטילה ידים מה"ת. והזר, הקרב יומת. לעבודה אתה אומר לעבודה או לעבודה ושלא לעבודה אמרת ומה בעל מום שלא ענש בו מיתה לא ענש בו אלא לעבודה זר שענש בו מיתה דין הוא שיענוש בה לעבודה ושלא לעבודה הא מה ת"ל והזר הקרב יומת לעבודה. והזר הקרב יומת אפי' עובד בטהרה או אפי' עובד בטומאה אמרת אם הנכנס בטומאה שלא לעבודה חייב קל וחומר לעבודה ומה ת"ל והזר הקרב יומת אפי' עובד בטהרה יומת. סנהדרין פד ר' ישמעאל אומר נאמר כאן יומת ונאמר להלן יומת מה יומת האמור להלן סקילה אף יומת האמור כאן סקילה. ר' יוחנן בן נורי אומר נאמר כאן יומת ונאמר להלן יומת מה יומת האמור להלן בחנק אף יומת האמור כאן בחנק: והזר הקרב יומת. עונש שמענו אזהרה לא שמענו ת"ל וזר לא יקרב אליכם:
2