ספרי במדבר קכ״טSifrei Bamidbar 129
א׳וטבל במים איש טהור – שיהא במים כדי טבילה: איש – להוציא את הקטן. משמע מוציא את הקטן ומוציא את האשה? ת"ל טהור, להביא את האשה, דברי ר' ישמעאל. ר' עקיבא אומר: טהור למה נאמר? הא עד שלא יאמר יש לי בדין: אם האוסף טהור, המזה לא יהיה טהור? הא מה ת"ל טהור – טהור מכל טומאה. ואיזה? זה טבול יום. ר' עקיבא אומר: נאמר כאן טהור, ונאמר להלן טהור. מה טהור האמור כאן – טמא לתרומה וטהור לחטאת; אף טהור האמור להלן – טמא לתרומה וטהור לחטאת: והזה על האהל – בא הכתוב ולימד על האהל שהוא מקבל טומאה. ד"א: בא הכתוב ולימד בשעת קיבול טומאה: והזה על האהל ועל כל הכלים ועל הנוגע בעצם – זו עצם כשעורה. אתה אומר זו עצם כשעורה, או אינו אלא אבר מן החי? כשהוא אומר או בעצם אדם – הרי אבר מן החי אמור. הא מה ת"ל ועל הנוגע בעצם? – זו עצם כשעורה. ועל הנוגע בעצם – מגיד הכתוב, שכשם שהביא כולן לענין טומאה – כך הביא כולם לענין הזאה:
1
ב׳והזה הטהור על הטמא – טהור על הטמא – טהור. טהור על הטהור – טמא, דברי ר' עקיבא. ביום השלישי וביום השביעי – בא הכתוב ולימד על טומאת מת, שטעון הזייה ג' וז'. אתה אומר לכך בא, או הזה בשלישי – יטהר בשביעי ואם לא הזה בשלישי – לא יטהר בשביעי? ת"ל וחטאו ביום השביעי – שינה עליו לפסול. אין לי אלא ז'. ח' ט' י' מנין? ת"ל וחטאו ביום הז', ואח"כ יכבס בגדיו ורחץ במים וטהר בערב:
2
ג׳ואיש אשר יטמא ולא יתחטא – על טומאת מקדש וקדשיו הכתוב מדבר, וענש כרת. או לא ענש כרת אלא על הזיה? ת"ל ואם לא יתחטא ביום השלישי וביום השביעי – לא יטהר. עונשו לא יטהר, ואין עונשו כרת.
3
ד׳והיתה לכם לחקת עולם – שינהוג הדבר לדורות:
4
ה׳ומזה מי הנדה יכבס בגדיו – בין מים למים הכתוב מדבר. וחילק הכתוב בין מים שיש בהם כדי הזייה – ובין מים שאין בהם כדי הזייה. שהמים שיש בהם כדי הזייה – מטמא אדם לטמא בגדים; ומים שאין בהם כדי הזיה – מטמא אדם לטמא אוכלים ומשקים. אתה אומר לכך בא, או לא בא אלא לחלק בין מזה לנוגע, שהמזה שלא נגע מטמא בגדים, והמזה נוגע דין הוא שיטמא בגדים? והרי דברים ק"ו: ומה אם המזה שאין נוגע מטמא בגדים, המזה נוגע דין הוא שיטמא בגדים! אין לי אלא טהורים, טמאים מנין? אמרת ק"ו הוא: אם טהורים מטמאים, ק"ו לטמאים! אין לי אלא כשרים, פסולים מנין? אמרת ק"ו הוא: אם כשרים מטמאים, ק"ו לפסולים! הא אין עליך לומר כלשון האחרון, אלא כלשון הראשון: בין מים למים הכתוב חילק; בין מים שיש בהם כדי הזייה ובין מים שאין בה כדי הזייה: שמים שיש בהם כדי הזייה מטמא אדם לטמא בגדים, ומים שאין בהם כדי הזיה מטמא אדם לטמא אוכלים ומשקים.
5