ספרי במדבר קס״אSifrei Bamidbar 161
א׳והיו לכם לחקת משפט - שינהוג הדבר לדורות: בכל מושבותיכם - בארץ ובח"ל: כל מכה נפש לפי עדים ירצח את הרוצח - למה נאמר? לפי שהוא אומר ולא ימות הרוצח... גואל הדם הוא ימיתנו, שומע אני יהרגנו בינו לבין עצמו? ת"ל כל מכה נפש לפי עדים, מגיד שאין הורגים אלא בעדים, דברי ר' יאשיה. ר' יונתן אומר: כל מכה נפש - למה נאמר? לפי שהוא אומר ולא ימות הרוצח, שומע אני יהרגנו בב"ד ושלא בעדים? ת"ל כל מכה נפש לפי עדים, מגיד שאין הורגו אלא בב"ד ובעדים: ועד אחד לא יענה בנפש למות - עונה הוא בו לזכות. ועד אחד - עונה הוא בשבועה. ועד אחד - זה בנה אב: כל מקום שנאמר עד - הרי הוא בכלל שנים, עד שיפרוט לך הכתוב עד אחד: ולא תקחו כופר לנפש רוצח - למה נאמר? לפי שהוא אומר שמות כא אם כופר יושת עליו, או כשם שנותנים פדיון למומתים בידי שמים - כך יהיו נותנים למומתים בידי אדם? ת"ל ולא תקחו כופר. ר' יאשיה אומר: הרי שיצא ליהרג וחבל באחרים - חייב. חבלו בו אחרים - פטורים בגופו, ולא בממונו. או עד שלא נגמר דינו? ת"ל אשר הוא רשע למות: עד שלא נגמר דינו - חייב, משנגמר דינו - פטור. ר' יונתן אומר: הרי שיצא ליהרג, וקדם אחר והרגו - פטור. או עד שלא נגמר דינו? ת"ל אשר הוא רשע למות: עד שלא נגמר דינו - חייב, משנגמר דינו - פטור:
1
ב׳ולא תקחו כופר לנוס אל עיר מקלטו - הרי שהרג את הנפש במזיד, שומע אני אם יתן ממון ויגלה? ת"ל לא תקחו כופר לנוס שמה:
2
ג׳ולא תחניפו הארץ - הרי אזהרה לחניפים. ד"א ולא תחניפו - אל תגרמו את הארץ שתהא מחנפת לכם: כי הדם הוא יחניף - ר' יאשיה היה אומר לשון נוטריקון: כי הדם יחון אף בארץ: ולארץ לא יכופר - למה נאמר? לפי שהוא אומר דברים כא וערפו שם את העגלה; הרי שנתערפה עגלה, ואחר כך נמצא ההורג, שומע אני יתכפר להם? תלמוד לומר לארץ לא יכופר: ולא תטמא הארץ אשר אתם יושבים בה - מגיד ששפיכות דמים מטמא הארץ ומסלקת את השכינה, ומפני שפיכות דמים חרב בית המקדש:
3
ד׳מעשה בשני כהנים שהיו שוין ורצין ועולין בכבש וקדם אחד מהם לחבירו ברחוק ארבע אמות, נטל סכין ותקע לו בלבו. בא ר' צדוק ועמד על מעלות האולם ואמר: שמעוני אחינו בית ישראל, הרי הוא אומר דברים כא כי ימצא חלל באדמה... בואו ונמדוד על מי ראוי להביא את העגלה: על ההיכל או על העזרה? געו כל ישראל בבכייה. ואחר כך בא אביו של תינוק, אמר להם: אחינו, הריני כפרתכם! עדיין בני מפרפר ולא נטמאת הסכין! ללמדך שטומאת סכינים חביבה להם יותר משפיכות דמים. וכן הוא אומר (מלכים ב כא) וגם דם נקי שפך מנשה הרבה מאד עד כי מלא את ירושלם פה לפה, מכאן אמרו: בעון שפיכות דמים שכינה מסתלקת ומקדש מטמא:
4
ה׳אשר אני שוכן בתוכה - חביבים ישראל, שאף על פי שהם טמאים שכינה ביניהם; שנאמר כי אני שוכן בתוכה, ואומר ולא יטמאו עוד את מחניהם, ולא תטמא הארץ. רבי נתן אומר: חביבים ישראל שבכל מקום שגלו שכינה עמהם: גלו למצרים שכינה עמהם, שנאמר (שמואל א ב) הנגלה נגליתי אל בית אביך בהיותם במצרים לבית פרעה; גלו לבבל שכינה עמהם, שנאמר (ישעיה מג) למענכם שולחתי בבלה; גלו לעילם שכינה עמהם, שנאמר (ירמיה מט) ושמתי כסאי בעילם והאבדתי משם מלך ושרים; גלו לאדום שכינה עמהם, שנאמר (ישעיה סג) מי זה בא מאדום חמוץ בגדים מבצרה. וכשהם חוזרים שכינה עמהם, שנאמר (דברים ל) ושב ה' את שבותך ורחמך. והשיב לא נאמר, אלא ושב ה' אלהיך. ואומר (שיר השירים ד) אתי מלבנון כלה אתי מלבנון תבואי תשורי מראש אמנה מראש שניר וחרמון ממעונות אריות ומהררי נמרים. ר' אומר: משל למה הדבר דומה? למלך שאמר לעבדיו, אם תבקשוני הריני אצל בני. כל זמן שאתה מבקשני הריני אצל בני. וכן הוא אומר (ויקרא טז) השוכן אתם בתוך טומאותם. ואומר (ויקרא טו) בטמאם את משכני אשר בתוכם. ואומר ולא יטמאו את מחניהם אשר אני שוכן בתוכם, ואומר (במדבר לה) ולא תטמאו את הארץ אשר אתם יושבים בה אשר אני שוכן בתוכה, כי אני ה' שוכן בתוך בני ישראל: סליק להו ספר במדבר סיני ברוך הגבר אשר יבטח באדני:
5