ספרי דברים ק״גSifrei Devarim 103
א׳(יא) כל צפור טהורה תאכלו, מכלל שנאמר (ויקרא יד ד) וצוה הכהן ולקח למטהר שתי צפרים חיות טהורות יכול כשם ששחוטה אסורה כך משולחת אסורה תלמוד לומר כל צפור טהורה תאכלו
1
ב׳או כשם שמשולחת מותרת כך שחוטה תהא מותרת תלמוד לומר וזה אשר לא תאכלו מהם.
2
ג׳הנשר והפרס והעזניה, רבי עקיבה אומר נאמר כאן נשר ונאמר להלן (ויקרא יא יג) נשר מה נשר האמור להלן עשה כל האמורים עם הנשר בבל תאכיל ובבל תאכל אף נשר האמור כאן נעשה כל האמורים עם הנשר בבל תאכיל ובבל תאכל \
3
ד׳רבי שמעון אומר נאמר כאן איה ונאמר להלן (שם יא יד) איה מה איה האמור כאן עשה את הראה מין איה אף איה האמורה להלן נעשה את הראה מין איה.
4
ה׳(יד) עורב זה עורב הגדול, ואת כל עורב להביא את העורב העמקי ועורב הבא בראש יונים, למינו להביא את הזרזיר.
5
ו׳[הנץ, זה הנץ] כשהוא אומר למינהו להביא את בן הוריה.
6
ז׳(טו) ואת בת היענה וגו', ואת הכוס וגו', והקאת ואת הרחם ואת השלך, מלמד שעוף טהור מרובה מעוף טמא בכל מקום הכתוב פורט את המועט.
7
ח׳סימני בהמה וחיה נאמרו מן התורה סימני העוף לא נאמרו אמרו חכמים כל עוף דורס טמא שנאמר נשר מה נשר מפורש אין לו זפק ואין לו אצבע יתירה ואין קורקבנו נקלף ודורס ואוכל טמא כך כל שכיוצא בו אסור שאין כיוצא בו מותר.
8
ט׳(כ) כל עוף טהור תאכלו, מצות עשה.
9
י׳וכל שרץ העוף טמא הוא לכם, מצות לא תעשה רבי שמעון אומר כל עוף טהור תאכלו, אלו חגבים טהורים, וכל שרץ העוף טמא הוא לכם לא יאכלו, אלו חגבים טמאים סליק פיסקא
10