ספרי דברים ק״הSifrei Devarim 105
א׳(כב) עשר תעשר את כל תבואת זרעך היוצא השדה שנה שנה, מלמד שאין מעשרים אותו משנה לחברתה
1
ב׳אין לי אלא מעשר שני שבו דבר הכתוב מנין לרבות שאר מעשרות תלמוד לומר עשר תעשר.
2
ג׳מנין למעשר בהמה שאין מעשרים אותה משנה לחברתה תלמוד לומר עשר תעשר את כל תבואת זרעך היוצא השדה שנה שנה.
3
ד׳רבי שמעון בן יהודה אומר משום רבי שמעון מנין למעשר בהמה שהוא בעמוד ועשר תלמוד לומר עשר תעשר.
4
ה׳יכול דבר שגדולו מן הארץ כגון סטיס וקוצה יהא חייב במעשר תלמוד לומר עשר תעשר ואכלת,
5
ו׳יכול אף דבש וחלב תלמוד לומר היוצא השדה שנה שנה אמור מעתה דבר היוצא מרשות שדה.
6
ז׳מכלל שנאמר ואכלת לפני ה' אלהיך במקום אשר יבחר לשכן שמו שם מעשר דגנך תירושך ויצהריך, יכול אין לחייב אלא דגן תירוש ויצהר מנין לרבות שאר פירות תלמוד לומר תבואת זרעך,
7
ח׳יאמר זה שאילו כן הייתי אומר מה תבואה מיוחדת שמכניסה לקיום ודרכה להאכל כמות שהיא אף אני איני מרבה אלא כיוצא בה את מה אני מרבה את האורז ואת הדוחן ואת הפרגים והשומשמים מנין לרבות שאר קטניות תלמוד לומר עשר תעשר
8
ט׳מרבה אני את הקטניות שדרכן להאכל כמות שהן ועדין לא ארבה את התורמוס ואת החרדל שאין דרכם להאכל כמות שהם תלמוד לומר עשר תעשר יכול אפעלפי שלא השרישו תלמוד לומר ואכלת,
9
י׳מנין לרבות ירקות למעשרות תלמוד לומר (ויקרא כז ל) וכל מעשר הארץ.
10
י״א(שם) מזרע הארץ לרבות שום שחלים וגרגיר יכול שאני מרבה לפת וצנונות וזרעוני גנה שאין נאכלים תלמוד לומר מזרע הארץ ולא כל זרע הארץ.
11
י״ב(שם) מפרי העץ לרבות פירות האילן
12
י״גיכול שאני מרבה חרובי שקמה וחרובי צלמונה וחרובי גדורה שאין נאכלים תלמוד לומר מפרי העץ ולא כל פרי העץ.
13
י״דמנין שאדם מעשר את שאוכל תלמוד לומר עשר תעשר
14
ט״ויכול אפעלפי שלא נגמרה מלאכתו בשדה תלמוד לומר (במדבר יח כז) כדגן מן הגרן והרי הוא בשדה (שם) וכמלאה מן היקב עד שהיא ביקב.
15
ט״זיכול יהא אדם אוכל עריי בשדה תלמוד לומר עשר תעשר
16
י״זמנין שזורע תלמוד לומר היוצא השדה
17
י״חמנין שכונס תלמוד לומר תבואת זרעך.
18
י״טאמרו חרבו חנויות בני חנן שלש שנים קודם לארץ ישראל שהיו מוציאים פירותיהם מידי מעשרות שהיו דורשים לומר עשר תעשר ואכלת ולא מוכר תבואת זרעך ולא לוקח סליק פיסקא
19